1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר כדין בגין עבירה מסוג ברירת משפט ( תקנה 67 לתקנות התעבורה). התביעה מתנגדת לבקשה ובצדק.

2.      למבקש נשלחה הזמנה כדין בדואר רשום והיה עליו להתייצב ביום 27.2.17 .המבקש לא התייצב משכך נשפט בהעדר בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ. הודעה על גזר הדין נשלחה למבקש הוא קיבל את גזר הדין ביום 19.3.17 על פי אישור המסירה.

3.      הבקשה לביטול פסק דין הוגשה בחלוף 30 הימים אשר נקבעו ע"י המחוקק בסעיף 130 לחסד"פ.

4.      לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש [עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03 (להלן: "הלכת סוראיה")].

5.      לבקשה צורף אישור רפואי שהופק אך ב-4.4.17 קרי בדיעבד למועד הדיון ואין הוא פוטר את המבקש מהתייצבות לדיון משפטי.

2

6.      המבקש לא טרח להגיש לבית המשפט מבעוד מועד בקשת דחייה בצירוף תיעוד רפואי רלבנטי למועד, המלמד על כך שנבצר ממנו להופיע לדיון בבית משפט.

7.      בנסיבות אלו ונוכח פסיקה במקרים דומים אין בהסבר לאי ההתייצבות סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין (עיין: רע"פ 2282/07 דניאל דגן נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 14.3.07, ע"פ (י-ם) 4859/09 משה טל נ' מ"י, הש' ח. בן עמי, 14.1.10, עפ"ת 38380-12-12 סברי אליהו נ' מ"י, הש' ט. חיימוביץ', 18.2.13).

8.      המבקש לא פרט טענות הגנה לגופו של עניין. המבקש לא טרח לצרף מסמכים התומכים בהגנה. טענה כללית אינה מספקת להנעת ההליך מחדש (עיין: הלכת סוראיה).

9.      אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירה שענינה אי מתן זכות קדימה להולך רגל .

10.  הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ז, 09 מאי 2017, בהעדר הצדדים.