בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 5.2.23 בגין עבירה בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט מיום 1.3.22.

המבקש הגיש בקשה להישפט באופן מקוון באמצעות ב"כ .

המען למשלוח הזמנה שנרשם בבקשה הוא של עוה"ד .

נטען שלא נשלחה הזמנה לדיון לא אל המבקש ולא אל ב"כ ואולם,

הזמנה נשלחה אל ב"כ המבקש בדואר רשום לכתובת שנרשמה בבקשה. אין חובה לשלוח הזמנה גם למבקש וגם לב"כ. יתר על כן , ההזמנה הגיעה ליעדה והתקבלה כעולה מאישור המסירה.

בנסיבות, הטענה שההזמנה לא נשלחה אינה תואמת את המציאות העובדתית.

גם בטענה הסתמית, שלא ברור לב"כ המבקש מי חתם על קבלת ההזמנה אין לסייע למבקש.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

אין עיוות דין. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"ג, 01 מאי 2023, בהעדר הצדדים.