1

הנאשמת עתרה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 12.2 והמאשימה התנגדה לבקשה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.

המבקשת העלתה טענות כנגד המצאת הזימון לידיה, ובחינת אישור המסירה אכן מעוררת ספקות. על פי אישור המסירה של הזימון הומצא הזימון לידי בן משפחה הגר עם הנאשמת. האישור אינו חתום ובמקום המיועד לחתימה נרשם ככל הנראה "אמא שלה". מעבר לכך, פסק הדין, אשר נשלח לאותה כתובת עצמה, זמן קצר מאוחר יותר הוחזר בידי הדואר עם הערה "לא ידוע במען", עובדה אשר לכשעצמה מעוררת ספק בהמצאה לכאורה באותה כתובת כאמור שלושה חודשים מוקדם יותר.

.

בנסיבות אלה, כאשר קיים ספק של ממש בהזמנת הנאשמת לדיון, מצדיק הדבר ביטול פסק הדין, גם כאשר היא מאשרת את דבר הנהיגה ברכב, וגם כאשר היא מודה לפחות במקצת העבירה, כאמור בהחלטתי הקודמת.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 18.10.2017 מבוטל.

מאחר ופסק הדין בוטל, יובא התיק בפני כב' השופטת דוידי למתן הוראותיה באשר להמשך ההליך.

ניתנה היום, כ"א שבט תש"פ, 16 פברואר 2020.

2