1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.3.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         המבקש טען כי בטעות ובתום לב שמע שהדיון נקבע ליום 3.6.21 ורשם לעצמו ביומן את המועד הנ"ל, ויצא מאולם בית המשפט מבלי לקחת את פרוטוקול הדיון. טען כי הופתע לקבל לביתו את גזר הדין. טען כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו ולכן הגיש בקשה להישפט, וביקש לקבל יומו בבית המשפט על מנת להוכיח חפותו.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי טעות של בעל דין אין בה טעם המצדיק אי התייצבות לדיון וביטול פסק דין שניתן בהעדר. טען כי אין התייחסות בבקשה לסיכויי הגנה ומשמעות הדבר היא שהמבקש זנח טיעון זה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש זומן כדין, לאחר שבמועד ההקראה כפר בעובדות כתב האישום וביקש לקבוע את התיק לשמיעת ראיות ואף הוזהר בדבר חובת התייצבותו. אשר לטענת המבקש כי טעה ביחס למועד הדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

עוד יש לציין כי מדובר בדיון הוכחות כך שאי התייצבותו של המבקש גרמה לבזבוז זמנו של העד אשר התייצב לדיון כנדרש וכן לבזבוז זמן שיפוטי.

8.         מעבר לכך, המבקש לא פירט בבקשה טענות הגנה כלשהן כאשר גם בטענותיו שעה שכפר בכתב האישום הודה המבקש כי נהג במהירות העולה על המותר (110 קמ"ש). בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.