1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 7.3.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות ונגזר עליה קנס בסך של 500 ₪.

3.         המבקשת טענה כי בנה מתגורר בארצות הברית וחלה בקורונה בצורה קשה, דבר שהשפיע עליה קשות וגרם לה לשכוח את מועד קיומו של הדיון, למרות שהיא זו שביקשה לדחותו. טענה כי ביום האירוע נסעה בכביש 22 כאשר בצד ימין של הכביש בוצעו עבודות תיקון וחנתה שם ניידת משטרה ולפניה עמד רכב של תיקוני כבישים. טענה כי בשל כך נאלצה לנסוע בצד השמאלי של הכביש, ולאחר מכן חזרה לנתיב הימני והמשיכה בנסיעה. טענה כי מספר מאות מטרים לאחר מכן עצר אותה שוטר באמצעות כריזה וטען כי נסעה בניגוד לתקנות. טענה כי הדו"ח ניתן לה שלא בצדק ועל כן הגישה בקשה להישפט. לאור האמור ביקשה לקבל יומה בבית המשפט.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי זימון לדיון ההקראה ליום 16.7.20 נשלח למבקשת כדין. טענה כי המבקשת הגישה בעצמה בקשה לדחיית מועד ההקראה מאחר שהייתה בבידוד ועל כן בית המשפט דחה את הדיון ליום 7.3.21, אך המבקשת בחרה שלא להתייצב, הורשעה ונגזר דינה בהיעדרה. טענה כי היה על המבקשת להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון בטרם הדיון, במיוחד נוכח ידיעתה בדבר קיום הדיון בעניינה. טענה כי המבקשת לא פירטה את סיכויי הגנתה ומשכך ניתן להניח כי אין כאלו. לאור האמור, ומאחר שהמבקשת לא העלתה כל הסבר מוצדק להיעדר התייצבותה, ביקשה לדחות הבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקשת זומנה כדין ועל כך אין חולק. ביחס לטענת המבקשת כי בעקבות נסיבות אישיות שכחה מקיומו של הדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

8.         עם זאת, המבקשת העלתה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום ליתן לה יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 250 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 16.6.21.

בהיעדר תשלום כאמור, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יעמוד בעינו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

3

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"א, 14 מאי 2021, בהעדר הצדדים.