1

המבקש הורשע במסגרת הסדר טיעון עם התביעה אשר הוצג לבית המשפט בנוכחות ב"כ המבקש.

איש לא העלה הטיעונים שבבקשה במסגרת הדיון המקורי.

בדיקה של הפרוטוקול אשר קדם לדיון האחרון בתיק מראה כי לא נתקבלה כל בקשה לפסילה עד לתום ההליכים ביחס למבקש ונושא פסילה זו לא עלה כלל במהלך הדיון בפני.

בהחלט יתכן והדיון הראשון בעניינו של הנאשם התקיים בעודו תחת פסילה מנהלית ובהחלט יתכן כי הובהר לו שפסילה זו עדיין תקפה.

איש לא הסביר למבקש כי פסילתו נמשכת מעבר לתקופה עליה הורה קצין משטרה, ולו היה פונה המבקש מייד ליעוץ משפטי (כפי שראוי היה לעשות) גם היה מקבל מן הסתם הסבר נוסף מעורך דינו באשר למצבו.

המדובר בכתב אישום מקורי חמור מאד לצידו מתחם ענישה המתחיל ב - 6 חודשי פסילה בפועל.

במסגרת הסדר חריג, תוקן כתב האישום והפסילה הסופית הועמדה על 3 חודשים בקיזוז מנהלית בלבד.

2

המדובר בענישה קלה מאד, ואין כל נפקות להבנה או אי הבנה כזו או אחרת של המבקש בשאלת לקיחת רישיון נהיגתו ממשטרת ישראל עם תום ריצוי ההליך המנהלי.

אי הבנת החוק או הפרוצדורה המנהלית אינה מאפשרת חריגה מהוראות החוק הברורות.

ככל שאדם אינו מבין פרוצדורה הננקטת כלפיו, עליו לברר הנושא מול גורם המכיר את החוק (עו"ד במקרה זה) או לחליפין יכול היה לפנות למשטרה בשאלה לגבי המשך ההליך המנהלי.

גם אם פעל המבקש בתום לב, אין בכך כדי לאפשר הקיזוז המבוקש בהתאם להוראות החוק.

אין כל הצדקה משפטית או אחרת לקבלת המבוקש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ה, 20 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.