1

לפני בקשה לביטול פסק דין.

לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה במהירות מופרזת. בכתב האישום המקורי צוין כי כתובת הנאשם היא חיים כהן 19/6 פתח תקווה ( להלן: "המען הקודם"). כתובת זו תוקנה על גבי כתב האישום הסרוק בתיק וצוין במקומה המען: שאול המלך 4, באר שבע ( להלן: "המען החדש"). ההזמנה נשלחה למען החדש וחזרה בציון "לא נדרש". הנאשם נשפט בהיעדרו ובמסגרת גזר הדין הוטלו עליו קנס, פסילה מותנית והפעלת עונש פסילה מותנית (פסילה בפועל).

2

הנאשם טוען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון ולא את פסק הדין. על תוצאות ההליך נודע לו רק מבירור אקראי שערך במשרד הרישוי. לטענתו כתובת מגוריו זה שנים היא רחוב חיים כהן 19 פתח תקווה ולא ידוע לו על דבר דואר ששוגר אליו ולא נדרש. הנאשם מרבה לצטט פסיקה הנוגעת לחשיבות לאפשר לו להציג הגנתו אך אינו מציין מה קו ההגנה שבכוונתו לבסס אם תינתן לו ההזדמנות באופן המבסס חשש מפני עיוות דינו עקב שפיטתו בהיעדרו.

התביעה מתנגדת לבקשה. לטענתה העונש שהוטל על הנאשם הוא סביר ומידתי בנסיבות. גם ההזמנה שנשלחה לנאשם הומצאה לו כדין.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לבטל את פסק הדין. נקודת המוצא היא כי מענו של הנאשם הוא במען הקודם כפי שצוין בכתב האישום לפני תיקון פרט זה וכפי שטוען הנאשם בתצהירו. תיקון המען למען החדש מטיל על המאשימה להסביר על בסיס מה בוצע התיקון. הסבר כזה לא ניתן. ללא הסבר נאות לתיקון מענו של הנאשם ועל בסיס האמור בתצהירו בנוגעו למענו נראה כי אין להלין על הנאשם אם לא דרש דבר דואר שנשלח למען שהוא אינו מתגורר בו, לפי טענתו. לאור האמור אני סבור כי הנאשם הציג הסבר סביר לאי התייצבותו לדיון. לפיכך אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין. אני קובע את התיק להקראה לפניי ליום 17.7.17 שעה 08.30.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.