1

לפניי בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר בתאריך 07.06.17. המבקשת טענה כי סמוך למועד מתן פסק הדין הייתה שרויה בבעיות משפחתיות ושכחה את מועד הדיון. בנוסף טענה לחפותה.

המשיבה התנגדה לבקשה לאור העובדה שהנאשמת זומנה כדין ולא התייצבה לדיון.

המבקשת לא חלקה על כך שידעה על המועד, אך טענה שלא התייצבה לדיון מאחר והייתה טרודה בבעיות משפחתיות והמועד נשכח ממנה. בהקשר זה, כבר נפסק לא פעם כי שכחה או טעות אינם מהווים עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 5958/07 איתמר רוטמן ו- רע"פ 3690/03 מור מזרחי ). מעבר לנדרש, בא כוחה של המבקשת נכח בעצמו בדיון שקדם לפסק הדין, והיה עליו להתייצב לדיון, גם אם הגיש בקשה להשתחרר מייצוג. בנסיבות אלו, המבקשת לא הראתה סיבה טובה לאי התייצבותה לדיון.

גם לגופו של עניין, המבקשת לא העלתה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. בהקשר זה יודגש, שלא די בטענה כללית לפיה יש לה הגנה טובה.

2

גם גזר הדין שהוטל על המבקשת אינו חמור כלל ועיקר, זאת בהתחשב בעובדה שמדובר במספר עבירות (מהירות 131 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שתוקפו פקע ב- 12/13 ונהיגה וללא רישיון רכב תקף שתוקפו פקע ב- 9/15).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.