1

בפניי בקשת הנאשם לבטל פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 14.02.2016.

הנאשם הגיש בקשה להישפט בגין עבירה של שימוש בטלפון.

הנאשם קיבל זימון למשפט ליום 14.02.2016 שעה 08:30 והגיש טיעונים לעניין העונש בכתב ומבקש הקלה בעונש.

בית משפט ציין כי עיין בטיעונים ושידון בעניין בעת הדיון (החלטה מיום 31.01.2016).

במועד הדיון לא התייצב הנאשם, בית משפט ראה באי התייצבותו כהודאה ושפט אותו בהעדר וגזר דינו.

לא מצאתי מקום לבטל את פסק הדין.

ראשית, אין כל הסבר מדוע הנאשם לא התייצב במועד הקבוע, על אף שזומן כדין.

שנית, הנאשם אינו מעלה כל טענה לגופו של עניין המצדיקה ביטול פסק הדין, ואין כל הסבר מדוע, אם הוא סבר שהוא לא ביצע את העבירה, לא התייצב למשפט, יתרה מכך, בטיעוניו לעונש בכתב שהגיש ביקש להקל בעונש.

טענתו של המבקש באשר לאי כוונתו להודות לא מתיישבת עם בקשתו להקל בעונש.

אוסיף כי אין בכפירתו של הנאשם כדי לבטל את פסק הדין.

2

באשר לעונש שהוטל על הנאשם, הוא סביר ועומד במתחם הענישה.

על כן, הנני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ו, 06 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.