1

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר בתאריך 28.10.15. לטענת המבקש לא קיבל ההזמנה לדין וכן כפר בביצוע העבירה.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום בתאריך 21.06.15. בהתאם לתקנה 44א. לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. בנוסף, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

גם לגופו של עניין המבקש לא העלה כל טענת הגנה ולא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. מעבר לנדרש, במעמד קבלת הדו"ח הודה המבקש בהחזקת הטלפון בידו בזמן הנסיעה: "רק החזקתי את הטלפון", ויש בכך כדי לחזק את גרסת המאשימה וללמד כי לא נגרם לנאשם עוות דין בעצם הרשעתו. בנוסף על הנאשם הוטל הקנס המקורי ולא מעבר לו.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם לנאשם עוות דין באם בקשתו תדחה.

2

הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.