1

1.      ביום 13.4.2021 נדון הנאשם בהעדרו לענישה הכוללת, בין היתר, 24 חודשי פסילה בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית. בית המשפט הורה כי הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, לאלתר.

2.      הנאשם פנה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, וביום 20.6.2021 דחיתי בקשתו ופסק הדין נותר על כנו.

3.      הרישיון לא הופקד במזכירות בית המשפט עד לרגע זה. מסמך שצורף לתיק מלמד כי רישיונו של הנאשם עודנו תפוס על ידי המשטרה, לאחר שהופקד אצלה ביום 1.1.2021.

2

4.      הנאשם ביקש לחשב את הפסילה מיום 31.12.2021 (ככל הנראה כוונתו ליום 31.12.2020, שכן השימוע נערך בלילה שבין 31.12.2020 ל 1.1.2021)

5.      ב"כ המאשימה התנגד לבקשה.

6.      בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה קבע המחוקק כי בחישוב מניין הפסילה לא תבוא בחשבון התקופה שחלפה עד למסירת הרישיון לרשות.

תקנה 557 מסדירה את החובה להפקיד את הרשיון במזכירות בית המשפט במקרים בהם הרישיון תקף או פקע.

כמו כן במקרה שאבד הרישיון קובעת התקנה חובה להפקיד תצהיר אובדן, ובמקרה שהרישיון מופקד בתיק אחר, חובה להציג אישור הפקדה מהתיק האחר.

7.   התקנה אינה מסדירה את חובת ההפקדה במצב בו רישיונו של הנאשם מופקד בידי המשטרה, לא בתיק אחר, אלא בקשר עם התיק הנוכחי.

מקרה דומה נדון במפורש בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14). וכך קבע בית המשפט העליון:

"רישיון הנהיגה של העורר כלל לא אבד. הרישיון נמצא בתיק המשטרה. בפלילים עסקינן ושׂוּמה עלינו להישמר מפני פרשנות מרחיבה יתר על המידה. תהא תכלית החקיקה שביסוד התקנה כאשר תהא, דומני כי הלשון אינה סובלת פרשנות לפיה רישיון נהיגה שנמסר לבוחן תנועה ונמצא בתיק המשטרה, כמוהו כרישיון שאבד ...

מן הראוי לנו גם לשווֹת לנגד עינינו את הלך-מחשבתו של אזרח מן השורה שנדרש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו. אם אבד לו רישיונו, לבטח הוא מוּדע לכך שלא מילא אחר חובתו להפקיד את הרישיון, והרי זה אך סביר וטבעי לצפות ממנו כי יבין שעליו לנקוט בצעד חלופי. למצב דברים זה נועדה הגשת התצהיר חלף המצאת הרישיון. לא כן לגבי אדם שרישיונו נלקח ממנו בשעת חקירה ונמצא בתיק המשטרה. אזרח מן השורה עשוי שלא לדקדק בין משטרה, מזכירות בית משפט, ומשרד הרישוי. גבי דידו, אחת הם כל הגורמים הללו - הרשות. מצוּוים אנו, "לפני עִוֵּר לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד). אכן, יש מן האזרחים המבקשים להערים; אך מרביתם הגונים, ועשויים לטעוֹת בתום-לב בסבך הבירוקרטי. האזרח רשאי להניח כי מילא אחר חובתו, ומכל מקום, אם יש צורך בהזנה הדדית של מידע בין הרשויות הללו, הדבר יֵעשה בלי צורך במעורבות מצִדו. ... בעידן שבו אנו חיים, קִדמה של טכנולוגיה, תקשורת ומִחשוב, הדעת נותנת - על כל פנים, רשאי אזרח לסבור כך - כי ככל שיש צורך במסירת רישיון הנהיגה למזכירות בית המשפט או למשרד הרישוי, תעשה זאת המשטרה, שהרי הרישיון נמסר לה בתיק החקירה מושא המשפט.

3

...התקנות מלמדוֹתנו - מה שמחייב גם השכל הישר - על ערוץ הזנה והידברות בין המשטרה ובית המשפט לבין רשות הרישוי. מדוע אפוא שאזרח דוגמת העורר דנן לא יהיה רשאי להניח שמשנלקח רישיונו במהלך החקירה והופקד בתיק המשטרה, יוּזן הנתון הזה במחשב וידוּוח לפי הצורך בבוא העת למזכירות בית המשפט ולרשות הרישוי? מדוע שבכך לא יֵצא ידי חובתו? מדוע להטיל עליו חובת הגשת תצהיר חלף הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט?

...לפי שעה, על כל פנים, אינני מוצא עיגון בלשון התקנה, ולא טעם בתכליתהּ, להטיל חובה על אדם שהפקיד את רישיונו במשטרה בשעת חקירתו להגיש תצהיר אחרי ענישתו. "

8.                יודגש כי גם בעניינו של ג'אבר , אין מדובר במי שריצה פסילה ברצף מרגע שנפסל על ידי הקצין ועד למועד גזר הדין.

9.      לאור האמור, ובהתאם לפס"ד ג'אבר שלעיל, ובשים לב שרישיונו של הנאשם עודנו מופקד במשטרת ישראל, אני מורה למזכירות להנפיק אישור הפקדה מהמועד האחרון לתחילת ריצוי הפסילה קרי מיום 13.4.2021

10.  משטרת ישראל תעביר את רישיונו של הנאשם למזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.