1

לפני בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד להגשת הבקשה.

1.         לנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס שעניינה עבירה על תקנה 54א לת"ת. הנאשם לא התייצב לדיון בעניינו ועל כן נשפט בהיעדרו.

2.         הנאשם הגיש באמצעות ב"כ בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה נדחתה לאחר שנמצא כי הוגשה באיחור ומבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד.

3.         הנאשם לא נואש והגיש מסמך המתיימר להיות בקשה להארכת מועד. הוא שב על בקשתו לשים בראש מעיניו של בית המשפט את המהות ולהעדיפה על ענייני הפרוצדורה.

4.         התביעה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

2

5.         אפתח ואומר כי סדר הדברים הנכון הוא להגיש בקשה לביטול פסק דין יחד עם בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה ( או יחד עם הסכמת התובע). במקרה זה רתם הנאשם את העגלה לפני הסוסים - הגיש בקשה לביטול פסק דין ורק לאחר שנדחתה מן הטעם שלא צורפה בקשה להארכת מועד, הגיש גם בקשה להארכת מועד.

6.         אילו היה מדובר במחדל היחיד במקרה זה, ניחא. עיון בבקשה להארכת מועד מגלה כי אין בה נימוק המסביר מדוע הוגשה בקשת הנאשם לאחר חלוף התקופה שנקבעה לכך בדין. ממילא אין בנמצא תצהיר שיתמוך באותם נימוקי עובדה שהיו אמורים להסביר את פשר האיחור בהגשת הבקשה.

7.          נוכח כל האמור אין בידי לקבל את הבקשה. אכן, צודק ב"כ הנאשם בטענה כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום.." (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479 (1966). מאידך, יש לזכור כי מטרתם של סדרי הדין לקבוע כללים לניהול משפט באופן יעיל ויציב, הידוע לצדדים מראש, ולשמור על זכויות הצדדים על מנת להוציא לאור משפט צדק (ע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 505, 513 (1981)). היענות לבקשה להאריך מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין כאשר האיחור אינו מנומק ואינו מוסבר מהווה סטייה מסדרי הדין וסטייה מכללי המשחק המשפטי. בראייה רחבה יש בהיענות לבקשה כזו כדי לחתור תחת תכליות סדרי הדיון ולכך אין לתת יד.

8.         לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה להארכת מועד.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ו, 17 יולי 2016, בהעדר הצדדים.