תת"ע 6795/08/15 – פרידין סדגן נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
|
|
|
תת"ע 6795-08-15 מדינת ישראל נ' פרידין סדגן
תיק חיצוני: 21150162622 |
1
|
מספר בקשה:2 |
||
בפני |
כבוד השופט דן סעדון
|
||
מבקש |
פרידין סדגן - ע"י עו"ד דוד גולן
|
||
נגד
|
|||
משיבים |
מדינת ישראל
|
||
|
|||
החלטה |
לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את בקשת הנאשם ( להלן: "המבקש") לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו.
1. לנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס שעניינה אי ציות לתמרור 302. מועד המשפט נקבע ליום 6.10.16. הנאשם לא התייצב למשפטו ועל כן נשפט בהיעדרו.
2. הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין ( להלן: "הבקשה הראשונה"). בין היתר נימק הנאשם את הבקשה באי קבלת הזמנה. בקשה זו לא נתמכה בתצהיר ובהחלטה שניתנה נדחתה הבקשה ללא צורך בתגובה.
3. הנאשם שב והגיש בקשה זו. כעת הוא ממקד טענותיו בפגמים שנפלו באישור המסירה. לטענת הנאשם, אישור המסירה נעדר פרטי מוסר דבר הדואר, נעדר תאריך או חתימה ולא סומנה במסגרתו הרובריקה "לא נדרש".
2
4. התביעה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הנאשם מיצה את זכותו
הדיונית לבקש את ביטול פסק הדין לאחר מתן ההחלטה בבקשה הראשונה. עוד נאמר כי על פי
דיון והכרעה
5. דין הבקשה להידחות מטעם דיוני ומהותי. בהיבט הדיוני צודקת התביעה כי הנאשם מיצה את זכותו לעתור לביטול פסק הדין לאחר הגשת הבקשה הראשונה ומתן החלטתי בעקבותיה. הכלל שנקבע בהלכה הפסוקה הוא כי "[ש] על המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש." (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(6) 793 (2003); ההדגשות בהחלטה זו אינן במקור). כיוון שכך, היה על הנאשם להעלות כבר בגדר הבקשה הראשונה את מלוא טענותיו ולא היה מקום כי הנאשם ינצור באמתחתו טענות כאלה ואחרות בדבר פגמים באישור המסירה ויעלה אותן בגדר בקשה ל"עיון חוזר". מעבר לנדרש אציין כי לא מוכר לי הליך של "עיון חוזר" בהחלטה משעה שלא חל שום שינוי בנסיבות עליהן התבססה ההחלטה מושא הבקשה.
6. בהיבט המהותי דין הבקשה להידחות משום שלא הוכח כי נפל פגם בפרטי ההזמנה שנשלחה לנאשם ומשום שמעיון באישור המסירה לא עולה בו כל פגם מן הפגמים שצוינו בבקשה זו. בעפ"ת 47331-02-16 בעניין דרייפוס קבע בית המשפט המחוזי כי " .. כאשר עסקינן בהוראת דין היוצרת חזקה כה מרחיקת לכת צריך שהמסמך הדואר הרשום יהיה ממולא כהלכה כדי שיהיה ברור שהדואר הרשום אכן נשלח ויתרה מכך, שהפתק הנדרש המזמין את המערער לקחת את הדואר אכן יגיע אליו". הרציונל מאחורי החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד - כפי שאני מבין אותו - הוא כי יש לדקדק במילוי מפורט ומדויק ככל האפשר של פרטי הנמען בהזמנה הנשלחת אליו על מנת להבטיח במידת האפשר כי הנמען אכן יקבל את ההזמנה והפער האפשרי בין החזקה הקבועה בדין למציאות יצטמצם ככל הניתן. אינני סבור כי יש לקרוא את הדברים שצוטטו לעיל כמוסבים על האמור באישור מסירת דבר הדואר, הגם שהנאשם יכול עדיין להיתלות בתוכנו של אישור המסירה על מנת להצביע כי ההזמנה לא נמסרה מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה זה, הנאשם לא טען כל טענה בדבר פגם ברישום פרט מן הפרטים הנדרשים בהזמנה שנשלחה אליו וממילא לא תמך טענה כזו בתצהיר ועל כן ספק אם ההלכה שצוטטה לעיל רלוונטית בענייננו.
3
גם אם אניח כי שגיתי במסקנתי בדבר פירוש דבריו האמורים של בית המשפט המחוזי הנכבד, הרי שמעיון באישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט עולה כי אישור המסירה מולא לכאורה כדבעי. מפורטים במסגרתו שם עובד הדואר, תאריך, חתימת עובד הדואר, חותמת דואר, ציון X לצד הרובריקה "לא נדרש". גם פרטי הנאשם, כולל מספר ת"ד, מיקוד ומספר זהות מצוינים באישור המסירה באופן מלא. במצב דברים זה, אינני סבור כי נפל פגם באישור המסירה.
7. לסיכום, לא הוכח כי נפל פגם באופן משלוח ההזמנה לדיון לנאשם או באישור המסירה. בשים לב לכך שגם לבקשה זו - שאין לה כל עיגון בדין - לא צורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות לה יסוד הרי שמסקנתי היא כי אין מקום לשנות מן ההחלטה הדוחה את בקשת הנאשם.
המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ו, 05 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
