1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.

1.         לנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס שעניינה אי עצירה לפני תמרור 302. הנאשם ביקש להישפט והדיון בעניינו נקבע ליום 6.10.15. הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדרו. שפיטת הנאשם התבססה על כך שההזמנה לנאשם דוורה אליו אך חזרה בציון "לא נדרש".

2.         ב"כ הנאשם טוען כי "לא קיבל הזמנה" לדיון בעניינו וכי הוא נהג מונית וותיק שכל עבירה עשויה לגרום לפגיעה בפרנסתו.

דיון

2

3.         דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. הלכה היא כי שני טעמים עשויים, כל אחד כשלעצמו, ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם. האחד, קיומו של טעם סביר לאי התייצבות הנאשם לדיון והשני, גרימת עיוות דין לנאשם. במקרה זה לא מתקיים מי מן הטעמים האמורים כפי שאפרט. מדובר בדוח מסוג ברירת משפט ועל פי תקנות סדר הדין הפלילי די באישור על משלוח ההזמנה כדי ליצור הנחה כי הנאשם קיבל לידיו את ההזמנה אלא אם הוכיח הנאשם "שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". במקרה זה לא צורף לבקשה כל תצהיר או ראייה אחרת ממנה עולה כי הנאשם עמד בנטל הרובץ לפתחו להראות כי אי קבלת ההזמנה נבעה מסיבות שאינן בשליטתו, במובחן מהימנעותו מלקבלה. די בכך כדי לקבוע כי הנאשם לא הציג הסבר מניח את הדעת לאי התייצבותו לדיון.

4.         אשר לחשש מפני עיוות דין. בבקשה נטען כי כל הרשעה, קלה כחמורה, עשויה לגרום לפגיעה בפרנסתו של הנאשם כנהג מונית. אין בטענה כדי לבסס חשש לעיוות דין שכן גם אם כתוצאת לוואי מן ההרשעה צפויים להיגרם לנאשם נזקים כאלה ואחרים שאינם קשורים להליך המשפטי, כמו פגיעה בפרנסתו, אין הדבר מבסס חשש לכך כי דינו עוות בהליך זה.

5.         לאור האמור החלטתי לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובה.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ו, 15 יוני 2016, בהעדר הצדדים.