הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961. הנאשם נהג ברכב במהירות 175 קמ"ש למרות שהמהירות המירבית המותרת במקום הינה 110 קמ"ש.

מדיניות הענישה לעבירה של נהיגה במהירות מופרזת משתנה גם בהתאם לרף ההפרזה, מקום האכיפה, שעת האכיפה, רמת הסיכון הפוטנציאלי ונסיבות אחרות שאינן נעוצות בעבירה, כגון ותק נהיגה, עבר תעבורתי, גיל העבריין ונסיבות אישיות.

העיקרון המנחה בעת גזירת העונש, הינו עקרון ההלימה, לפיו צריך להתקיים יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, מידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם.

בהתאם לעקרון ההלימה, על בית המשפט לקבוע מהו מתחם העונש ההולם למעשה העבירה אשר בוצע ולצורך כך, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי אשר נפגע בביצוע העבירה, במידת הפגיעה בערך זה, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובתוך המתחם להתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

לנאשם רשיון נהיגה משנת 2018 ולחובתו 3 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת קנס, אחרונה משנת 2021. המדובר בכשל ראשון מסוגו עבור הנאשם. הנאשם נעדר עבר פלילי.

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה, לעברו התעבורתי של הנאשם, לענישה לפיה במקרים דומים בתי משפט פוסקים חודשי פסילה בפועל ארוכים ועתר לענישה של פסילה בפועל שלא תפחת מ-11 חודשים, פסילה על תנאי וקנס שלא יפחת מ-1,500 ₪.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות אישיות של הנאשם בעודו סועד את אביו שהוא בעל 100% נכות, הפנה למצבו הכלכלי המורכב ולעובדה כי נהיגתו היא פרנסתו ולכן ביקש להתחשב ולהסתפק בפסילה בפועל שהנאשם ריצה עד כה.

הערך המוגן בעבירת המהירות הינו שלום הציבור. מידת הפגיעה בערך זה אינה קבועה לאור עברו התעבורתי המקל של הנאשם והעובדה כי מדובר בכשל ראשון משמעותי עבורו.

צודק ב"כ התביעה כי המדובר בהפרזת מהירות גבוהה אולם יחד עם זאת, בהעדר עבירות נלוות, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת בהסדרי טיעון המובאים בפניי במקרים דומים ולאור הנסיבות האישיות שפורטו בפניי גם מחוץ לפרוטוקול ואף גובו במסמכים מצאתי מקום לקבוע כי, מתחם העונש ההולם את העבירה שנעברה כולל פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס וכי ניתן לאזן בין רכיבי הענישה.

בשים לב לכך כי הענישה הינה אינדיבידואלית וכל מקרה יש לבחון לגופו ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנדרשים כמפורט מעלה ובכלל זה את מדיניות הענישה ואת עקרון ההלימה אני קובעת כי רמת הסיכון הפוטנציאלי מהנאשם אינה מן הגבוהות ולכן החלטתי להתחשב בנסיבות שהוצגו ולגזור עונש ברף התחתון של המתחם.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולקדם את ההליך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. קנס בסך 2,000 ₪, הקנס ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון תוך 60 יום.

2. פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים שיימנו מיום 17.10.22 ברציפות וללא צורך בהפקדה.

3. פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים.

4.      התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מביצוע עבירת מהירות מסוג הזמנה לדין למשך שנתיים מהיום.

          הנאשם יחתום על התחייבות בתוך 30 יום במשרדי ב"כ או לחילופין במזכירות בית המשפט ויעביר את ההתחייבות החתומה לתיק בית המשפט.

          לא יחתום, ייאסר הנאשם למשך 2 ימים.

המזכירות תעביר העתק גזה"ד לצדדים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.