1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 28.03.16.

בפסק הדין הטלתי על המבקש קנס בסך 3,000 ₪, הפעלתי 8 חודשי פסילה שהיו על תנאי והטלתי 4 חודשי פסילה שיהיו על תנאי למשך 3 שנים. כל זאת בגין עבירה חפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

לטענת המבקש, סבר שבמעמד קבלת הדו"ח, קיבל אזהרה מהשוטר שעצר אותו, על מנת שיסדיר את עניין רישיון הנהיגה ולכן תודעתית לא היה מודע לקיום הדיון.

עוד נטען על ידי המבקש, כי לא ביצע כל עבירה והוא הסיע נוסעים כחוק, כפי שהוכשר. בעניין זה הוסיף כי סיים קורס השתלמות בנושא נהג אוטובוס זעיר פרטי אך לא ידע כי עליו לרשום את תעודת ההשתלמות במשרד התחבורה - ועל כך מחדלו.

לשיטת המבקש, הוא בעל רשיון נהיגה המתאים לנהיגה על כלי הרכב, נשוא כתב האישום.

המבקש מבקש את יומו בבית המשפט אחרת ייגרם לו עיוות דין.

2

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, מהטעם שהמבקש נשפט בעברו על עבירה דומה והיה עליו לדעת שכדי לקבל הסמכה לנהיגה באוטובוס זעיר עליו לעבור מבחן מעשי ולא די בתעודה.

כמו כן, נטען כי המבקש קיבל הזמנה לדיון ביד.

עוד נטען ע"י ב"כ המשיבה, כי מפסק הדין האמור ומפסקי דין קודמים, ניתן ללמוד שהמבקש מזלזל בגזרי הדין שהושתו עליו.

לגבי הענישה שהוטלה על המבקש, טען ב"כ המשיבה כי הופעלו פסילות על תנאי ואין מדובר בעיוות דין , שבעטיו יש לפתוח את ההליך שוב.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המבקש.

אומנם המבקש לא נתן כל סיבה מוצדקת וראויה לאי התייצבותו לדיון, שכן קיבל את ההזמנה לדין ביד. אין כל בסיס לטענתו כי חשב שמדובר ב-"אזהרה" , במיוחד נוכח עברו התעבורתי.

אולם , יש לו טענות רבות בעניין העבירה המיוחסת לו ועקב מורכבות הנושא סבור אני כי יש מקום לפתוח בפניו את האפשרות להישפט מחדש, על מנת שייטען את טענותיו ושהנושא יתברר לעומק.

יתרה מכך, הענישה שהטלתי על המבקש שבה הפעלתי שתי פסילות מותנות, מחייבת לאפשר למבקש

לומר את דבריו במסגרת הטיעונים לעונש.

אני קובע כי אם הנאשם ישלם הוצאות משפט בסך 750 ₪ תוך 60 יום, אהיה מוכן לבטל פסה"ד כדי שהמשפט יתחיל מחדש.

אני מעכב ריצוי העונש ל- 70 יום.

לא יעמוד הנאשם בהחלטה זו, ייראה כאילו ויתר על הבקשה ו- פסה"ד המקורי יישאר בעינו.

הודעה תשלח לצדדים.

3

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ו, 17 יוני 2016, בהעדר הצדדים.