1

הנאשם נידון בהעדר ביום 02.05.16 כאשר לא התייצב לדיון.

הוא הגיש בקשה לביטול פסה"ד הנ"ל.

בהחלטת ביהמ"ש מיום 23.06.16 נדחתה הבקשה.

עד כה הנאשם לא הפקיד רשיונו ו/או תחליף רשיון.

ביום 11.08.16 הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל, עם הוספת נימוקים נוספים לבקשה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

אני סבור כי המאשימה צודקת בעמדתה.

מבלי להיכנס לנימוקים הנוספים, ביהמ"ש נתן החלטה מנומקת לבקשה שהוגשה, ואם הנאשם היה סבור כי ביהמ"ש טעה בהחלטתו, פתוחה בפניו האפשרות להגיש ערעור.

אין הליך של עיון חוזר להחלטה הנ"ל.

יש עקרון של סופיות הדיון וחשיבות לשמור על סדר הדין הנהוג, אחרת אין לזה סוף, אם לכל החלטה תינתן אפשרות של "עיון חוזר", יתרוקן מתוכן כל סדר הדין , שיוסיף עומס נוסף על ביהמ"ש.

2

אין לשכוח כי בסופו של יום, מדובר בנאשם שלא התייצב למשפטו, ועם כל הכבוד לטיעוני ב"כ הנאשם, לא ניתן "לנחש" איזה עונש היה נגזר עליו , במידה וכן היה מתייצב.

הבקשה נידחית.

הנאשם מתבקש לדאוג לטפל מידי בהפקדת הרשיון.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ו, 22 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.