1

1.         לפניי בקשה לפסיקת הוצאות לטובת המבקשת.

בבסיס הבקשה, טענת המבקשת לפיה היה על המשיבה להסב את הדו"ח מהמבקשת אל מבצע העבירה, עוד בטרם הדיון, לאחר שהומצאו למשיבה המסמכים הנדרשים, ולא להטריח את המבקשת להתייצב לדיון מיותר בבית המשפט.

רקע

2.         הרכב שבבעלות המבקשת, צולם מבצע עבירות מהירות ביום 18.12.15, (127 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 70 קמ"ש).

3.         ביום 28.12.15 נשלחה למבקשת הזמנה לדין, אשר נתקבלה אצלה ביום 10.1.16 (נציג המבקשת טען כי הדו"ח התקבל במשרדי המבקשת רק ביום 26.1.16, אך לא הוצגו אישורים לכך, בעוד המשיבה הציגה אישור מרשות הדואר כי הדוח הומצא ביום 10.1.16)

ביום 28.1.16 המבקשת שלחה למפנ"א בקשה להסבת הדו"ח. בקשה זו התקבלה במפנ"א ביום 7.2.16, לבקשה לא צורפו המסמכים ההכרחיים הנדרשים להסבת הדו"ח, לרבות העתק חוזה השכירות, עליו נשענת בקשת ההסבה. (נתונים אלו מתבססים על תגובת המשיבה, משלא נסתרו על ידי המבקשת).

2

ביום 25.2.16 שלחה מפנ"א למבקשת את תשובתה:

"אין באפשרותנו לטפל בבקשתך, מאחר ומועד המשפט קרוב וכל המסמכים הרלוונטים הועברו ליחידת התביעות, הנוגעת בדבר, לצורך העברה לבית המשפט. לפיכך עליך להתייצב בבית המשפט במועד ובשעה המצוינים בדו"ח" (מסומן נ/1).

ראוי לציין כי מפנ"א לא יידעה את המבקשת בתשובתה כי חסרים המסמכים הנדרשים.

הגם שהפניה הועברה ליחידת התביעות, יחידת התביעות לא פנתה מיוזמתה אל המבקשת, ולא בוצע כל טיפול בפניית המבקשת בטרם מועד הדיון.

4.         ביום 29.3.16 התקיים דיון ראשון בתיק זה.

בפתח הדיון, עוד בטרם ניתנה למבקשת האפשרות להשיב לאישום, הודיעה המשיבה על מחיקת המבקשת מכתב האישום והסבת הדו"ח על שם נאשמת אחרת.

דיון והכרעה

5.         שאלת החזר הוצאות משפט, נדונה בהתאם להוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בית המשפט "...רשאי לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי... אם לא היה יסוד לאשמה או אם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת, בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחסד"פ [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982...".

6.         בנסיבות תיק זה, ובהתאם לנתונים שפירטתי לעיל, אין הצדקה להשתת הוצאות:

ראשית, לא מתקיים התנאי "לא היה יסוד לאשמה", שכן כתב האישום הוגש כנגד המבקשת מכוח חזקת הבעלות ברכב , בשלב בו לא היו ידועות טענותיה בדבר אחר שהחזיק ברכב, ומשכך -היה יסוד לאשמה.

שנית, לא מתקיימות "נסיבות אחרת המצדיקות זאת", שכן המשיבה לא צירפה לפנייתה בבקשת ההסבה את המסמכים הנדרשים לשם ביצוע ההסבה (כאמור- הכול על פי טיעוני המשיבה, שלא נסתרו).

3

שלישית, כתב האישום נגד המבקשת נמחק בטרם ניתנה תשובתה לאישום. לפיכך משלא בוטל האישום לפי סעיף 94(ב) לחסד"פ ומשלא זוכתה המבקשת, לא קמה הסמכות על פי חוק לפסוק הוצאות.

טיפול לקוי בפניות מסוג הזמנה לדין

7.         למרות שאין הצדקה, בזו הפעם, לחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת, מצאתי כי קיימת הצדקה להעיר על התנהלותה של המשיבה, בכל הנוגע לטיפול בבקשות שמגיעות אליה בנוגע לדוחות מסוג הזמנה לדין.

8.         כפי שציינה המשיבה בתגובתה, המחוקק הסדיר בתקנה 229(א) לחסד"פ, את מתווה הזמנים, בנוגע לבקשות לביטול או הסבת דוחות בכל הנוגע לדוחות מסוג ברירת משפט: "בקשה לביטול דו"ח, יש להגיש תוך 30 יום מיום שהומצא לנהג הדו"ח, ובקשה להסבת הדו"ח יש להגיש תוך 90 יום".

המחוקק לא הסדיר את הטיפול בביטול והסבת דוחות מסוג הזמנה לדין.

להבדיל מברירות משפט, בעניינן של ההזמנות לדין, ישנו תאריך משפט תלוי ועומד, ועל כן קיימים אילוצי זמן.

9.         בנוהל 02.231.06 -"הטיפול בפניות נהגים בדוחות תעבורה", המשיבה קבעה לעצמה תנאים לצורך טיפול בדוחות מסוג הזמנה לדין:

סעיף 23 לנוהל, העוסק בהסבת דוחות מסוג הזמנה לדין קובע:" בקשה להסבה תוגש מידית*15 יום ממועד המצאת ההודעה" (כך בנוהל).

סעיף 24 לנוהל, העוסק בטיפול בפנייה בנוגע לדו"ח הזמנה לדין קובע: "בקשה לביטול דו"ח תוגש מידית".

עוד קובע הסעיף: "התקבלה במפנ"א פנייה כאמור, תוך תקופה הפחותה מ- 60 ימים מיום המשפט הקבוע בדו"ח/אישור תובע - יודיע המטפל לפונה... כי פנייתו התקבלה באיחור ולכן לא ניתן לטפל בפנייתו וכי עליו להופיע לבית המשפט במועד הנקוב".

10.       התנאים שנקבעו בסעיפים 23 ו- 24 לנוהל, כמפורט לעיל, פעמים רבות אינם ישימים.

4

כך, לדוגמה, בנסיבות התיק שלפניי: המבקשת בעוונותיה לא הזדרזה להגיש בקשת הסבה בתוך 15 יום מרגע שהומצא לה הדו"ח, אלא פנתה רק בחלוף 18 יום (כאמור הדו"ח הומצא לה ביום 10.1.16 והיא פנתה ביום 28.1.16). פנייתה הגיעה למפנ"א ביום 7.2.16 כשמועד המשפט הוא 29.3.16, קרי, פנייתה הגיעה למפנ"א כ- 52 יום לפני מועד המשפט.

גם אם הייתה מקדימה המבקשת את פנייתה ב- 3 ימים ופונה בתוך 15 יום מרגע שהומצא לה הדו"ח, והפנייה הייתה מגיעה למפנ"א 3 ימים מוקדם יותר, קרי ביום 4.2.16, עדיין הייתה הפנייה מגיעה 55 ימים לפני מועד המשפט, ולא הייתה מטופלת, זאת לאור הדרישה כי הפניה תגיע 60 יום לפני מועד הדיון.

יוצא מהאמור לעיל, כי בפועל, עומדים לרשות הנהג, ימים בודדים בלבד (פחות מ- 15 יום) להגיש בקשה להסבה או לביטול, על מנת שיזכה לטיפול בפנייתו.

מועד הגעת הפנייה למפנ"א, תלוי לא רק בנהג הפונה אלא גם ברשות הדואר. לפי הנתונים שבתיק זה, נדרשו לרשות הדואר 14 ימים כדי למסור למבקשת את הדו"ח ששלחה המשיבה, ו- 11 יום כדי למסור למשיבה את בקשת המבקשת. ככל שמתארך פרק הזמן שהבקשה נמצאת בחזקת רשות הדואר, כן יקטן הסיכוי שפניית הנהג תזכה לטיפול.

11.       בניגוד לרושם העולה מהתגובה שהגישה המשיבה לבית המשפט, הטיפול הלקוי בביטול/הסבת דוחות מסוג "הזמנה לדיון", אינו מצטמצם לטיפול בפניות של חברות השכרה בלבד.

ישנן פניות של בעלי רכב, אשר רכבם נגנב, ותלונה על כך הוגשה למשטרה בזמן אמת. רכבם צולם מבצע עבירות מהירות/רמזור אדום, מיד לאחר שנגנב. בעלי הרכב פונים למפנ"א ומצרפים את כל האישורים הנדרשים, לרבות התלונה שהגישו במשטרה, מיד עם היוודע הגניבה, והם נענים שמועד משפטם קרוב ועליהם לפנות לבית המשפט.

ישנן פניות של בעלי רכב, אשר רכבם צולם מבצע עבירות כשהרכב בתפקיד (למשל אמבולנסים), הם פונים ונענים שמועד משפטם קרוב.

ישנן פניות של בעלי רכב, למשל בבקשות להמרה באזהרה או בקשות אחרות, אשר נענים כי מועד משפטם קרוב.

אלו רק דוגמאות בודדות של מקרים שהגיעו לפתחו של מותב זה.

12.       העדר הטיפול במפנ"א ,גורם לכך שהפונה נאלץ להטריח עצמו, שלא לצורך, לבית המשפט. במקרים רבים, הפונה אף שוכר שירותיו של עורך דין ובכך נגרמות לו הוצאות מיותרות. במקרים אחרים, מגיש הפונה בקשה לדחות את מועד הדיון על מנת שיוכל לחזור ולפנות למפנ"א, שאולי לאחר דחיית הדיון, תיאות מפנ"א לטפל בפנייתו.

5

העדר הטיפול במפנ"א, גורם לכך שבית המשפט נאלץ להקצות זמן שיפוטי לתיק שדינו היה להיסגר, או שכתב האישום בו אמור היה להיות מוגש לנאשם אחר, ולכך שהגשת האישום כנגד העבריין האמיתי, מתעכבת שלא לצורך במשך מספר חודשים.

13.       מן הראוי, שהמשיבה תבחן את התנהלותה בכל הנוגע לטיפול בפניות נהגים בנוגע לדוחות מסוג הזמנה לדין.

גם אם הפניות מגיעות למפנ"א פחות מ-60 יום לפני מועד הדיון, ראוי שהן יזכו למענה הולם.

אפשרות זו קיימת בנוהל, גם בנוסחו היום (שכן הנוהל מאפשר, באישור תובע, לטפל בפנייה גם אם התקבלה בתקופה הפחותה מ- 60 ימים ממועד המשפט).

14.       נדמה כי המשיבה מכירה בחשיבות הדברים, שכן בתשובתה לבית המשפט היא מציינת כי: "מפנ"א מייחס חשיבות רבה לכל פנייה ונותן חשיבות עליונה להתנהלות מול חברות ההשכרה, ומשכך הוקצה רפרנט יעודי הפועל באופן ישיר ובלתי אמצעי מול חברות ההשכרה".

עם זאת, ראוי שינתן מענה הולם, לא רק לפניות של חברות השכרה, אלא גם לפניות של כלל הציבור.

סיכומו של דבר

15.       בנסיבות תיק זה לא מצאתי הצדקה לחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת.

עם זאת, כן מצאתי להעיר למשיבה כי יש לבחון שינוי בטיפול בקשר לדוחות מסוג הזמנה לדין, שכן הטיפול שניתן, נכון לעת הזו, לוקה בחסר, גורם להטרחה מיותרת ושלא לצורך של בעלי רכב לבית המשפט, וגורם לבזבוז זמן שיפוטי.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים. (תשומת לב להמציא למבקשת, להבדיל מהנאשמת).

זכות ערעור כחוק.

6

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בהעדר הצדדים.