1

1.               ביום 5.7.21 הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו בעובדות כתבי האישום, בשתי עבירות נהיגה ללא רישיון מתאים לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

2.               עפ"י המתואר בכתב האישום בתיק 6639-07-20 ביום 16.7.20, בשעה 17:20, נהג הנאשם באופנוע מסוג סאן יאנג טיואן שמספרו 08047734 וזאת בזמן שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה על רכב מסוג זה.

3.               עפ"י המתואר בכתב האישום בתיק 4564-10-20 ביום 1.10.20, בשעה 00:00, נהג הנאשם באופנוע הנז' וזאת בזמן שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה על רכב מסוג זה.

4.               הנאשם צירף מטעמו את הראיות הבאות:

                           א.      פרוטוקול שימוע לגבי החלטה לפסילה מנהלית בה טען שהאופנוע בו נהג משמש את השליחים בעסק שבבעלותו. מאחר ואופנוע אחר השייך לעסק נגנב כשבוע עובר למועד השימוע, הוא רצה להזיז את האופנוע מהמקום ואז נתפס. הנאשם טען שפעל בתמימות וכי ביקש לפרנס את משפחתו. צוין שהנאשם הינו בעל רישיון לנהיגה ברכב רגיל.

                            ב.      אישור יציאה לחל"ת בגין התפרצות הקורונה בו צוין שהנאשם לא עבד בין החודשים מרץ 2020 ועד ליוני 2020 וכן מאז חודש ספטמבר 2020 הוצא לחל"ת.

                             ג.       חוזה שכירות חודשי בסך 2,300 ₪ לדירת מגורים. מהחוזה עולה שהמשכיר הוא חמיו של הנאשם.

                            ד.      תעודת נישואין.

                           ה.      תעודת לידה לבנו של הנאשם.

2

                             ו.       רישיון נהיגה של הנאשם.

תמצית טיעוני הצדדים:

5.               המאשימה ציינה שהנאשם הורשע ב-2 עבירות חמורות אשר סמיכות המועדים בינן הינה תוך 3 חודשים בלבד, במאוחר שבהם - לאחר שכבר תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין העבירה הראשונה. נטען שמתחם העונש בגין עבירה דומה מתחיל, בצדו התחתון, במאסר מותנה, פסילה, פסילה על תנאי וקנס. במקרה הנדון המדובר בשני אירועים שונים, אך מצד שני - מאחר והנאשם הסיר את המחדל והוציא רישיון מתאים, ביקשה המאשימה להסתפק בעונש מאסר מותנה למשך 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, פסילה למשך 5 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

6.               הסנגור ציין כי הנאשם נטל אחריות למעשים וחסך זמן שיפוטי. לדבריו במועד ביצוען של העבירות לנאשם לא נותרו ברירות כדי לפרנס את משפחתו במהלך תקופת הקורונה, אלא לעבוד כשליח וזאת כדי לשלם שכירות. באותם מועדים הוצאה אשתו לחל"ת והייתה בעיצומו של הריון עם בנם הראשון שנולד לפני כשלושה חודשים. מאז הסדיר הנאשם את הרישיון וביהמ"ש מוסמך להפחית את פסילת המינימום במקרים המתאימים. עוד הפנה הסנגור לגזר דינו של בית המשפט לתעבורה בתיק 5280-05-20 שם הסתפק ביהמ"ש בפסילה ל-3 חודשים. הסנגור ביקש להטיל על הנאשם 89 ימי פסילה שכן לאמור משמעות ממשית בהיותו נהג חדש.

דיון והכרעה:

7.               בפסיקה נקבע כי מתחם העונש בגין עבירות דומות, כאשר המדובר בעבירה ראשונה, הינו החל ממאסר מותנה ועד מאסר קצר, פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס.

8.               במקרה דנן, יש לייחס חומרה יתרה לכך שהנאשם עבר 2 עבירות דומות בתקופת זמן קצרה, כאשר העבירה האחרונה נעברה בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה דומה. בנוסף, הנאשם נהג על קטנוע בזמן שהוא אינו בעל רישיון לרכב מסוג זה, על כן ובניגוד לנטען יש להתייחס לשני האירועים כנהיגה על רכב בהיותו בלתי מורשה מעולם.

9.               מאידך, הנאשם הינו אדם צעיר, נשוי ואב טרי, ללא רישום קודם, אשר נטל אחריות מלאה למעשים. העבירה נעברה בזמן בו הייתה מצוקה ממשית מבחינת תעסוקה, כאשר מרבית העובדים הוצאו לחל"ת, לרבות הנאשם ואשתו.

10.           הנאשם הינו נהג חדש אשר פסילתו לתקופה שתעלה על 3 חודשים תוביל לפגיעה ברישיון, וזאת לאחר שהסיר את המחדל, שכן כיום לנאשם רישיון נהיגה תקף.

3

11.           בנסיבות אלו ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

                                א.        מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירה בה הורשע, או עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

                                 ב.         פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 89 ימים. הפקדת הרישיון תיעשה עד ליום 1.11.2021.

                                  ג.         פסילה למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

                                 ד.         קנס בסך 2500 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.11.2021.

                                ה.        התחייבות על סך 5000 ₪ שלא יעבור על העבירה בה הורשע וזאת למשך 3 שנים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בנוכחות המאשימה, הנאשם ובא כוחו.