1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 15.1.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על גבי הכביש, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, ונגזר עליו קנס בסך 800 ₪.

2

3.         המבקש טען כי ביום הדיון לא הרגיש טוב ולכן לא התייצב לדיון, וצירף אישור רפואי. טען כי האירוע התרחש בשעה בוקר מוקדמת, כאשר היה חשוך בחוץ, וכי השוטר לא ראה אותו ועצר אותו אחרי ק"מ אף שהכביש במקום ביצוע העבירה הנטענת ריק ממכוניות ואנשים. בנסיבות אלה, טען כי סיכויי הדו"ח להתבטל גבוהים.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון משום שביום הדיון היה חולה. בנסיבות אלה, אף אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע, הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון "בזמן אמת" או לכל הפחות סמוך לאחר מכן משחלפה המניעה, ולא כחודש מאוחר יותר. עוד יצויין שמהאישור הרפואי עולה כי ניתן לו אישור מחלה ליום אחד בלבד.

8.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלה, ומאחר שהמבקש הציג אישור רפואי רלוונטי ליום הדיון, ובהיעדר תגובה מטעם המשיבה, אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 400 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 1.6.20 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין יובא התיק בפניי לצורך קביעת מועד לדיון.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

3

ניתנה היום, ד' אייר תש"פ, 28 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.