1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

2

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה מפורטת יחד עם תצהיר המבהיר את עמדתו לפיה, יום למחרת ביצוע העבירה, התקשרו מהמשטרה ומסרו לו כי השימוע בעניין הפסילה המנהלית בוטל, ולכן חשב כי ההליך נגדו נסגר.

המדינה בתגובתה בכתב ציינה כי השימוע בוצע למבקש בו ביום בו בוצעה העבירה ולכן טענותיו חסרות שחר.

במצב זה בו אין הצדקה לאי התייצבות לדיון אני דוחה נימוק זה של המבקש.

ביחס לשאלת עיוות הדין, הרי שלא הוכח בכל דרך כי המבקש היה מורשה לסוג הרכב בו נהג בפרשה זו ביום בו נרשם לו דוח התנועה.

מאחר והמבקש לא העלה כל טיעון ממשי בכיוון זה, ומאחר וענישת המבקש מסתכמת ב- 3 חודשי פסילה בלבד (ענישה השקולה לענישת המינימום הקבועה בחוק ביחס לעבירה שבוצעה), הרי שלא מצאתי כי נגרם למבקש כל עיוות דין מעצם הרשעתו או מרף ענישתו.

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.