1

לפניי בקשת המבקש להורות כי תקופת פסילת רישיון הנהיגה שלו למשך 30 חודשים כפי שנגזרה עליו, בין יתר העונשים, בגזר הדין מיום 12.11.17 הסתיימה, שכן המבקש היה פסול בתיק אחר מיום 15.7.15.

לאחר שעיינתי בבקשה ובגזר הדין לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

אציין כבר כעת כי אני אף סבורה כי בקשה זו, חרף הכתרתה כ"בקשה לחישוב מניין ימי פסילה", ע"י ב"כ המבקש, במהותה היא ערעור על גזר הדין, ואין מותב זה יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו וככל שמבקש היה המבקש לשנות מהחלטתי שבגזר הדין יכול היה להגיש ערעור על גזר הדין במועדים הקבועים לעניין זה בחוק.

לגופו של עניין יצוין כי, במסגרת הטיעונים לעונש לפניי טען המבקש, בין היתר, לגבי משך תקופת הפסילה בפועל וציין כי הוא פסול, בתיק אחר שצורף, החל מיום 15.7.15 וכי רישיונו הופקד בתיק בית משפט לתעבורה בנצרת.

2

לאחר שנתתי דעתי לכלל הטיעונים והנתונים אשר הובאו בפניי דאז, בגזר דין מפורט מיום 12.11.17 קבעתי את משך תקופת הפסילה בפועל תוך התייחסות והתחשבות במשך הפסילה אותה ריצה המבקש (בתיק המצורף) עד למועד מתן גזר הדין, כנטען על ידו, ואף קבעתי בשים לב לנתונים שהובאו בפניי כי הפסילה בפועל תחל ביום מתן גזר הדין, קרי, ביום 12.11.17, ללא צורך בהפקדת מסמך נוסף.

מכאן, שלא ברורה מהות הבקשה שכן בגזר הדין הוריתי מפורשות על אופן חישוב הפסילה (במצטבר לכל פסילה אחרת) ועל מועד תחילת הפסילה (יום מתן גזר הדין) תוך שהתייחסתי מפורשות לתקופת הפסילה אותה ריצה המבקש באותו מועד (מיום 15.7.15 פסילה אליה מתייחס המבקש בבקשתו כאן) ואף קבעתי כי הפסילה שבגזר הדין היא בנוסף לפסילה זו.

כאמור, לא ברורה המסגרת המשפטית בגדרה הוגשה הבקשה כאן וממילא, אין בנסיבות האישיות והאחרות אשר פורטו בבקשה כאן כדי להצדיק שינוי גזר הדין אשר ניתן זה מכבר תוך התייחסות לכלל הנתונים שהובאו לפניי.

למעלה מן הצורך יצויין, כפי שנקבע בבש"פ 9075/12, כי מלאכת חישוב ימי פסילת רישיון הנהיגה מסורה לרשות הרישוי שהיא הגורם המקצועי שאצלו מצוי כל החומר הצריך לעניין, גם מומחיות וגם ניסיון ומשכך, ככל שאכן מדובר בבקשה שמהותה חישוב תקופת הפסילה, מה שכאמור איני סבורה כי מתקיים כאן, היה על המבקש להפנות בקשתו לרשות הרישוי.

בנסיבות אלה הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, 28 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.