1

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 26.3.19 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשמת בהוצאות. מקובלת עליי עמדת המאשימה באשר להיעדר סיבה לאי התייצבות. הנאשם לא חלק על כך, והסביר את הסיבה לאי התייצבותו. הסבר זה לבדו אין בו כדי להצדיק את הביטול. גם אם שלח הנאשם בקשת דחייה (למשטרה!) אין בכך כדי לפטור אותו מהופעה לדיון כל עוד לא ניתנה החלטה בהקשר זה, ואם נאמר אחרת הרי אין בפי בקשה לדחיית הדיון, אלא החלטה בדבר דחייתו...

עם זאת, הנאשם מעלה הגנה לכאורה, ובמיוחד נכונים הדברים במצב המשפטי כיום לאור סימני השאלה סביב מערכת האכיפה א'3 (וראו לעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 37212-06-18).

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 21.5.2018 מבוטל.

הנאשם ישא בהוצאות בסך 300 ₪ לתשלום בתוך 60 יום.

מאחר ופסק הדין בוטל, יובא התיק בפני כב' השופטת דוידי למתן הוראותיה באשר להמשך ההליך.

2

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ט, 12 מאי 2019.