1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן לפני שנה וחודשיים.

המבקש זומן למשפטו כדין. אישור מסירה מעיד על כך כי המבקש לא דרש את ההזמנה לדין מסניף הדואר.

2

המבקש טוען כי דבר הדואר לא הגיע אליו וזאת הואיל והכתובת אליה נשלח הדואר אינה מדויקת דיו וכי ישנם אנשים נוספים העונים לשמו של המבקש באזור. דין טענה זו להידחות. המבקש לא הציג אסמכתאות המוכיחות כי ביצע בירור עם שירות הלקוחות של דואר ישראל וכי דבר הדואר הגיע לאדם אחר העונה על שמו. עוד לא הוכיח כי קיימת בעייתיות, דרך קבע, בקבלת דואר לכתובתו, כך למשל לא הוכיח בעייתיות בהגעת דברי דואר נוספים, כגון חשבונות מים וחשמל, המגיעים לאותו אדם אחר העונה לשמו. חזקה כי הדוור באיזור מגוריו של המבקש מכיר את תושבי המקום ויודע לבצע את חלוקת הדואר כנדרש. מה גם, שהכתובת אליה נשלחה ההזמנה לדין הינה הכתובת הרשומה ברישיון הנהיגה של המבקש ובמשרד הפנים. המבקש לא הציג כל אסמכתא כי פנה למשרד הפנים או ביקש לשנות את הכתובת הרשומה על רישיונו ולהוסיף פרטי דיוור מדויקים יותר הואיל והוא אינו מקבל, כדרך קבע, דואר לביתו. אם אכן כך הוא המצב, באחריותו האישית של המבקש לעדכן את כתובתו ומענו בהתאם.

אשר לחשש לעיוות דין - גם בטענות אלה לא מצאתי טעם של ממש. ראשית, על המבקש היה להתייצב לדיון אליו זומן כדין, יחד עם אשתו, אשר הייתה נחקרת על תצהירה בבית המשפט, לטעון את טענותיו ולהציג את ראיותיו, ואלה היו נבחנות על ידי בית המשפט, בנסיבות העניין. משניתנה למבקש הזדמנות להציג את טיעוניו ובחר שלא להתייצב, אין לו להלין על איש.

טענה בעלמא כי אשתו של המבקש היא שנהגה ברכב, ללא כל הסבר ואסמכתא המוכיחה כיצד זוכרים המבקש ואשתו, כי בדיוק באותו יום ושעה, לפני למעלה משנה וחצי, נהגה אשתו של המבקש ברכב, אינה יכולה להתקבל.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.