1

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד חופית אבוקסיס

 [פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשם, מפי באת כוחו, הנני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ובתיקים שצירף, לפיהם נהג במשאית שאורכה הכולל עולה על המותר.

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ז, 29/03/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

הנאשם הורשע ב-3 עבירות של נהיגה ברכב כאשר אורכו הכולל עולה על המותר, בניגוד לתקנה 313 (א)(3) לתקנות התעבורה.

המדובר בנאשם שוותק נהיגתו משנת 2001 ולחובתו 57 הרשעות קודמות, ביניהן עבירה דומה.

באת כוח המאשימה ביקשה שבית המשפט יטיל על הנאשם עונשים של קנס ופסילה על תנאי ואילו באת כוח הנאשם ביקשה להסתפק בקנס בלבד וזאת בשל העובדה שמדובר ברכב אשר אינו שייך לנאשם ואשר קיבל אישור כדין ממשרד הרישוי.

באת כוח הנאשם הציגה אסופת פסקי דין אשר בהם בתי המשפט התייחסו לטענות אותן העלתה והסתפקו בהטלת קנס בלבד.

מעיון בפסיקה אשר הגישה באת כח הנאשם עולה כי אכן בית המשפט נדרש לסוגיה בה נהגים שכירים, אשר נוהגים על כלי רכב אשר אינם שייכים להם, מתקשים לעמוד בהוראות תקנה 313 (א)(3) והטלת עונשי פסילה מותנים עליהם גורמת לפגיעה בפרנסתם ומבלי שיש להם השליטה לשינוי אורך הרכב בו הם נדרשים לנהוג מטעם המעסיק.

כך, בע"פ 2523/80 אותו הגישה באת כוח המאשימה.

כך ברע"פ 8344/11, בו ציין בית המשפט העליון כי עצם החסרתו של בעל הרכב מכתב האישום מהווה אכיפה שאינה תקינה ואשר מצדיקה הקלה בענישה.

כך גם בתת"ע 2403-11-16, שם אימץ בית המשפט את הגישה המקלה בדבר הסוגיה באכיפת עבירה זו על נהגים שכירים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי מחד, את חומרת העבירות, ומאידך, את הודאת הנאשם, עברו התעבורתי, אני דנה את הנאשם לקנס בסך 1,600 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 90 יום.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.

3

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ז, 29/03/2017 במעמד הנוכחים.