1

לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 02.06.22.

המבקש טוען כי לא זומן לדיון ולכן לא התייצב.

המשיבה התנגדה למבוקש.

דיון והכרעה:

מושכלות היסוד הינן כי חזקת ההמצאה מתגבשת בחלוף 15 ימים ממועד משלוח הזימון לדיון ולא עם קבלתו (בעניין זה אפנה לתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשכ"ד-1974).

המבקש לא טען דבר לעניין אישור המסירה הסרוק לתיק בית המשפט, ואשר מעיון בו עולה כי חזר בציון העילה "לא נדרש". לפיכך, לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת ההמצאה.

2

המבקש לא העלה כל טענה אשר יש בכוחה לבסס חשש לעיוות דין שעלול להיגרם, ככל שפסק הדין יוותר על כנו. לא זו אף זו, המבקש אף לא כפר, ולו כפירה כללית, בעבירה הנקובה בדוח.

מכאן, המבקש לא עמד באף אחת מן החלופות הנקובות בסעיף 130(ח) לחסד"פ, שבהנתן ולו אחת מהן ניתן להורות על ביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

הקנס המקורי ישולם עד ולא יאוחר מיום 05.10.22.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ב, 05 יולי 2022, בהעדר הצדדים.