תת"ע 6437/05/19 – מדינת ישראל נגד סכר אלטרבין – נוכח
|
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע |
|
|
|
|
|
תת"ע 6437-05-19 מדינת ישראל נ' סכר אלטרבין
|
|
1
|
בפני |
כב' השופט בכירט הבכיר, אלון אופיר
|
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שמעון שימן
|
|
|
נגד
|
||
|
נאשמים |
סכר אלטרבין – נוכח ע"י ב"כ עו"ד שי וינר
|
|
|
גזר - דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד
לסעיף
לא יוחסו לנאשם עבירות תעבורה נוספות מעבר לעצם הנהיגה ברכב כבלתי מורשה לנהיגה ולא מתוארות בכתב האישום נסיבות של בריחה משוטרים או נהיגה פרועה אחרת אותה ניתן להגדיר כבריונות כבישים.
מתחם הענישה הנוהג ביחס
לעבירה בניגוד לסעיף
2
"לטעמי, וגם על פי פסיקה מקבילה בה עיינתי, מתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינו מתחיל ממאסר בפועל, אלא הוא נע בין מאסר מותנה ובין מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, בהתאם לנסיבות העבירה"
אני סבור כי הפסיקה לעיל משקפת את המתחם הראוי והנכון לפרשה זו בנסיבותיה.
הנאשם עצמו בלתי מורשה לנהיגה (לא עבר מעולם את מבחני הרישוי) מה שהופך את נהיגתו ברכב לאירוע מסוכן המסכן את חיי משתמשי הדרך שסביבו.
יחד עם זאת, נהיגת הנאשם בפרשה זו לא לוותה בהתפרעות עם הרכב או ניסיון בריחה משוטרים.
המדובר בעיכוב "רגיל" של הנאשם לבדיקה במהלכה התברר כי הוא נעדר רישיון נהיגה.
המדינה בפרשה זו עתרה לענישה הכוללת רכיב של מאסר וזאת בהישען על עברו התעבורתי של הנאשם:
לחובת הנאשם 4 הרשעות תעבורה קודמות כאשר שלוש מתוכן הן עבירות זהות של נהיגת רכב כבלתי מורשה לנהיגה.
עבירה נוספת היא עבירת מהירות הנובעת מחזקת בעלות הנאשם ברכב איתו בוצעה העבירה (א-3).
לשיטת המדינה היות הנאשם רצדיויסט שגם מאסר קודם אותו ריצה בדרך של עבודות שירות ומאסר מותנה שתלוי כנגדו לא הרתיעו אותו מלבצע שוב את אותה העבירה, מצדיק גזירת עונש מאסר בפרשה זו.
ב"כ הנאשם סבר כי ענישה בעלת אופי שיקומי נחוצה ומתבקשת נוכח לקיחת האחריות המלאה מצד הנאשם, העובדה כי לא בוצעו עבירות נלוות, גילו הצעיר מאד, ונסיבות חייו המורכבות מאד לגביהן הוגשה אסופת מסמכים רלוונטית.
לשיטת ההגנה יש הצדקה להארכת המאסר המותנה התלוי כנגד הנאשם שכן העובדה כי הוא מנהל לאחרונה אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, יש בה כדי לאין כל הצדקה לרכיב של מאסר בפועל.
שקלתי עמוקות את טענות הצדדים בפני ולהלן החלטתי ונימוקיה:
3
הנאשם אדם צעיר (יליד 1997) שלחובתו אירוע פלילי אחד משמעותי משנת 2017 (עבירת סמים) בגינו ריצה מאסר לתקופה בת 7 חודשים.
לאחר אירוע בודד זה בעברו, נראה כי הנאשם בחר באורח חיים נורמטיבי והוא עובד בעבודה מסודרת בסופרמרקט ללא כל הסתבכות פלילית בשלוש שנים האחרונות.
יחד עם זאת, מבחינה תעבורתית רחוק הנאשם מלהציג התנהגות נורמטיבית בה בחר.
הנאשם שהוא בלתי מורשה לנהיגה, נוהג פעם אחר פעם ברכב אגב יצירת סכנה למשתמשי הדרך מעצם הנהיגה אשר לא הוכשר לה באופן מסודר.
התנהגות סדרתית זו מצד הנאשם מצדיקה בעיני ענישה שאינה בחלקו הנמוך של מתחם העונש הנוהג, ובוודאי שאינה מצדיקה את הארכת המאסר המותנה שתלוי כנגדו, כפי שעתרה ההגנה.
כאשר אדם חוזר ומבצע את אותה העבירה ממש בפעם הרביעית, גם אם ייקח אחריות מלאה וגם אם מבחינה פלילית מנהל הוא חיים נורמטיביים, לא יהיה מנוס מהפעלת מאסר מותנה התלוי כנגדו.
הארכת מאסר מותנה היא פעולה השמורה לנסיבות מיוחדות ולצידה מחייב המחוקק נימוקים מיוחדים שלא מתקיימים במקרה דנן.
בפרשה זו תלוי כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 7 חודשים ואני מקבל באופן מלא את בקשת המדינה מנימוקיה להפעיל מאסר זה במיוחד לאור עברו התעבורתי המכביד של הנאשם.
השאלה המרכזית בעיני היא באשר לדרך ריצוי המאסר לצד משכו הראוי (ובמילים אחרות לעניין "משכו"- האם די בתקופת התנאי שאינה קצרה או שנכון בנסיבות לגזור עונש מאסר ארוך יותר).
שקילת כלל הנתוים בתיק מצדיקה כי מספר נתונים ייפעלו לטובת הנאשם:
הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו ללא כל תיקון של כתב האישום וללא כל הסדר עם המדינה.
כמתואר לעיל לא בוצעו עבירות נלוות ולא יוחסה לו עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה.
אמו של הנאשם במצב רפואי (ובכלל זה נפשי) שרחוק מלהיות תקין וזאת לאחר שהוריו התגרשו.
כל כלכלת בית הנאשם נשענת עליו והוא תומך במשפחתו באמצעות עבודת כפיים נורמטיבית בה הוא עובד בשנים האחרונות.
בנסיבות המתוארות לעיל, ובשיקלול השיקולים לקולה יחד עם אלה שלחומרה, נכון בעיני אם המאסר שיגזר על הנאשם יירוצה בדרך של עבודות שירות.
לא נעלמה מעיני העובדה כי גם מאסר קודם שנגזר על הנאשם רוצה בדרך של עבודות שירות ובכל זאת נהג הוא שוב ברכב.
4
אני סבור כי לאור גילו הצעיר של הנאשם, והימנעותו מהסתבכויות פליליות בשנים האחרונות, נכון יהיה אם תינתן לנאשם הזדמנות אחרונה "לשלם חובו" לחברה בשל הרשעה זו בדרך של עבודות שירות לתקופה ארוכה ומשמעותית תחת שליחתו אל מאחורי סורג ובריח.
בנוסף להחלטה על דרך ריצוי המאסר הראוייה בעיני בנסיבות, אני סבור כי עקרון ההלימה מחייב תקופת מאסר כוללת בת 8 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות כאשר המאסר המותנה יופעל בחופף לתקופה זו, כך שבסה"כ יירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
אני סבור כי עקרון ההלימה הקבוע בתיקון 113 של חוק העונשיין מחייב בפרשה זו תקופת מאסר הולמת אשר תשקף את העובדה כי המדובר במאסר שני שיירצה הנאשם בדרך של עבודות שרות בגין אותה עבירה ממש.
לצד המאסר שייגזר, נכונה גם ענישה נוספת של פסילת רישיון נהיגה אשר תרחיק את הנאשם לתקופה הולמת מכל יכולת נהיגה בכבישי ישראל.
אני סבור כי תקופת פסילה כוללת בת 24 חודשים (במצטבר לכל פסילה אחרת התלוייה כנגד הנאשם) תייצר איזון ענישה נכון יחד עם רכיב המאסר, זאת יחד עם ענישה צופת פני עתיד והתחייבות כספית גבוהה.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א.
הנאשם מצהיר ומתחייב בפני בית המשפט כי ימנע
מביצוע עבירה בניגוד לסעיף
ככל שיבצע הנאשם עבירה זו תוך שנתיים מהיום, מתחייב הוא בזאת לשלם למדינה סך של 3,000 ₪ או ירצה 10 ימי מאסר תמורת סכום זה.
במהלך הקראת גזה"ד בית המשפט רושם לפניו את הצהרת הנאשם כמתואר לעיל.
ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 24 חודשים.
פסילתו של הנאשם תימנה מהיום במצטבר לכל פסילה אחרת התלוייה כנגד הנאשם ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.
ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
5
ד. הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה
של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף והכל תוך 3 שנים מהיום.
ה.
גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אותן יירצה הנאשם בדרך של עבודות שירות.
הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 31.8.20 במרכז קליטה חרוב.
הנאשם יתאם הגעתו עם המפקח מטעם הממונה על עבודות שירות בהתאם לפרטים שבחוות דעת
הממונה.
ו.
מורה על הפעלת 7 חודשי מאסר מותנה,
כפי שנגזרו על הנאשם בתיק 1768-10-16 בבית משפט זה ביום 20.11.16 לריצוי באופן
חופף למאסר שנגזר בסעיף ה' לעיל.
גם מאסר זה יירוצה בדרך של עבודות שירות כפי שנקבע בסעיף ה' לעיל כך שבסה"כ
יירצה הנאשם כתוצאה מגזר דין זה 8 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, בהעדר הצדדים.




