תת"ע 6409/01/20 – מדינת ישראל נגד אזברגה מוראד
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 6409-01-20 מדינת ישראל נ' אזברגה מוראד
תיק חיצוני: 14212414206 |
1
בפני |
כבוד השופט אור לרנר
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים |
אזברגה מוראד
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם ביום 17.2.20.
דין הבקשה להידחות.
המדובר בדו"ח מסוג הזמנה לדין, אשר נמסר לנאשם במועד ביצוע העבירה (10.1.20), מועד המשפט מצוין בו במפורש והנאשם חתם על ההזמנה.
מעבר לאמור, טענות בדבר סיכויי הגנה טובים וטענות בדבר אי ידיעתו אודות איסור השימוש אינן מצדיקות קבלת הבקשה, שהרי מדובר בעבירה של אחריות קפידה כפי שקבע בית המשפט העליון (במותב תלתא) ברע"פ 2929/04 מדינת ישראל נ' אוחנה (25.6.07):
2
"
לדידי, אין לקבל את ההבחנה שביצע בית המשפט המחוזי לעניין העבירה לפי סעיף 308
(ד). העבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש, כמו גם העבירה של נהיגה
ללא רישיון נהיגה בתוקף ועבירות רבות נוספות בדיני התעבורה הן עבירות שתכליתן
לקבוע את סטנדרט ההתנהגות של נוהג ברכב, בין אם הוא הבעלים של הרכב או שהוא הנוהג
בו. הודעת אי שימוש ניתנת לרכב לפי סעיף 308 במצבים בהם הרכב עלול לסכן את
התנועה או שלא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו בדין. דעתי היא כי הדרישה
שהנוהג ברכב יהיה אחראי לבדוק האם הרכב בו הוא נוהג הוא תקין, שמיש ובעל הרשאה
לנסוע בכבישים היא דרישה סבירה וראויה. וזאת יש לזכור: היום, שלא כמו
בעת משטר ה'אחריות המוחלטת' ניתן לסתור את חזקת היסוד הנפשי, ולהראות כי הנדון עשה
את כל שניתן כדי למנוע את העבירה, הכל כאמור בסעיף
כן ר' רע"פ 4787/18 סאפי חג'אזי (28.6.18).
הנאשם לא שכנע ואף לא טען כי
"עשה כל שניתן למנוע את העבירה", בהתאם לדרישת סעיף
זאת ועוד, עיון בתיק מלמד כי
הנאשם הפקיד את רישיונו, בעקבות גזר הדין, לתיק בית המשפט ביום 22.11.20 (ולמעשה
סיים לרצות את עונש הפסילה עוד לפי הגשת בקשה זו), כך שלכל המאוחר ידע על פסק הדין
בתיק זה במועד האמור. משכך, הגשת הבקשה בחודש מרץ 2021 לוקה בשיהוי משמעותי וחורגת
מסד הזמנים הקבוע בחוק- עד 30 ימים מהמועד בו נודע לנאשם על גזר הדין (ר' סעיף
סוף דבר, הבקשה נדחית.
זכות ערעור כחוק.
ניתנה היום, כ"ח ניסן תשפ"א, 10 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.
