1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שהנאשם נהג רכב (אופנוע) בצומת הרח' המסגר ומיקוניס בת"א לא ציית הוא עפ"י הטענה להוראת שוטר במדים אשר הורה לו לעצור לפני הכניסה לצומת וזאת בכך שנכנס עם אופנועו לצומת (ואף הגיע עפ"י הנטען עד למקום עמידת השוטר תוך סיכונו של השוטר וסיכון משתמשי הדרך), ובניגוד לתקנה 23 (א)(1) לתקנות התעבורה.

בישיבת ההקראה שהתקיימה כפר הנאשם בביצוע העבירה והודה אך בנהיגה במקום.

לנוכח הכפירה נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר אלעד עטיה (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגשו: הדו"ח שערך, דו"ח עיכוב שערך, ודו"ח פעולה שערך. (סומנו ת/1, ת/2 ת/3).

2

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר איליה טליאנסקי (ע.ה.1).

לאחר מתן הדעת לראיות, ולאור התרשמותי הישירה מהעדויות, ולאחר גם למתן הדעת לסיכומי הצדדים, ואף לאחר ששמתי לנגד עיני כי עדות יחידה מטעם התביעה מצויה בפני, מסקנתי היא שהתביעה הוכיחה כנדרש את אשר יוחס לנאשם בכתב האישום וכי דינו לפיכך להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

השוטר ערך מסמכים מפורטים מאד אשר מהם עולה באופן קוהרנטי וברור תמונה של אי ציות להוראתו.

השוטר פירט כיצד כיוון תנועה בצומת האמור וכיצד הורה לנוסעים מכיוון רחוב מיקוניס לעצור וזאת בעת שהורה לתנועה ברחוב המסגר להוסיף ולנוע.

השוטר תיאר כיצד התנועה מכיוון רח' מיקוניס נעצרה, ולרבות כיצד הנאשם עם האופנועו נעצרו, אך אח"כ , בהמשך לכך, כיצד גם הנאשם בחר לפתע בכל זאת לנוע עם אופנועו לתוך הצומת בניגוד להוראה ואף הגיע עם אופנועו עד למיקום הימצאותו של השוטר בתוך הצומת כך שהשוטר נאלץ לחסום את דרכו של הנאשם עם ידיו.

השוטר פרט עוד כיצד התנהלותו האמורה של הנאשם עם אופנועו אילצה אותו (את השוטר) לאבד ,כמכוון תנועה, קשר עין עם הנוסעים על המסגר וכי בכך נגרם סיכון.

השוטר פירט כי היה קשר עין בינו לבין הנאשם וכי תחילה הנאשם כאמור נעצר כמו כל כלי הרכב אשר מכיוון רחוב מיקוניס, אך אח"כ כאמור ולפתע, נסע הנאשם לתוך הצומת לכיוונו של השוטר וזאת בה בשעה שכל יתר כלי הרכב ברחוב מיקוניס נותרו לעמוד כמיצוות הוראת השוטר, אך לא כך הנאשם כאמור.

3

הנאשם בחר לחקור את השוטר בבית המשפט בחקירה נגדית קצרה מאד וזאת על אף שבית המשפט חזר והסביר לנאשם בסבלנות רבה את נחיצותה וחשיבותה של חקירה נגדית.

(לציין אגב כי מיום ההקראה ועד ליום ההוכחות עמדו לרשות הנאשם כשלושה חודשים להתכונן ולהתארגן לקראת דיון ההוכחות וכי הנאשם גם זכה בזמנו לקבל בישיבת ההקראה הסברים מפורטים מבית המשפט לקראת דיון ההוכחות. כמצוי בפרוטוקול להקראה).

בית המשפט אף לא הגביל כלל את הנאשם בזמנים לצורך הצגת שאלות לשוטר במהלך הדיון.

לא מצאתי כי עלה בידי הנאשם לסתור את גירסת השוטר.

התרשמותי מעדותו של השוטר הינה כי מדובר בעדות עניינית ומהימנה.

יתרה מכך: בתגובתו של הנאשם כפי שנרשמה על אתר אין למצוא כי הוא מכחיש באוזני השוטר את הטענה.

מה שהנאשם כן אמר על אתר (ולמעשה גם אישר בבית המשפט כי אמר) הם משפטים בהם בחר הוא לכנות את השוטר (ציטוט) : "טמבל". ואמר לשוטר (ציטוט ): " יאלה יאלה תרשום זריז, מי אתה בכלל ". (כך דברי הנאשם לשוטר על אתר).

כאמור , אין למצוא בתגובת הנאשם הכחשה לאשר יוחס לו ע"י השוטר.

היבט נוסף התומך בגירסת השוטר היא העובדה שהנאשם בעדותו הכיר בכך שהוא לא עצר לפני קו העצירה בצומת.

בהקשר זה אני נותן אמון בעדות השוטר, עפ"י התרשמותי הישירה ממנה, כי הנאשם לא הסתפק רק באי עצירה לפני קו העצירה בצומת אלא גם נע לתוך הצומת לכיוון מקום הימצאו של השוטר עד כדי כך שהשוטר נאלץ כאמור להזניח באותה עת את מלאכת הכוונת התנועה בצומת ולהושיט ידיו לעבר אופנועו המתקדם של הנאשם על מנת לחסום את המשך דרכו בצומת.

4

לא נסתרה גירסת השוטר בדבר שמירה על קשר עין מצידו.

לא נסתרה גירסת השוטר בדבר כך שלא רק שהוא סימן עם ידיו לנאשם לעצור אלא גם צעק לנאשם לעצור.

לא נסתרה גירסת השוטר בדבר כך שהאירוע התרחש באור יום (שעה 09:37 בבוקר) וכי הראות היתה טובה.

לא נסתרה גירסת השוטר על כי הוא עמד על הכביש במיקום שציין וכי גם היה לבוש מדי משטרה, אפודה זוהרת וכובע משטרה.

הנאשם טען בעדותו כי השוטר אמר לו כי " כמעט " נכנס לצומת.

אני נותן אמון בגירסת השוטר בענין זה כי על "כמעט" הוא לא היה מעכב או נותן דו"ח וכי לא היה זה כלל וכלל "כמעט" אלא היה זה כפי שתואר על ידי בפרוטורוט בדו"ח ובמזכר שערך.

לאור כל המפורט לעיל אני קובע כי עלה בידי התביעה להוכיח כדבעי את עובדות כתב האישום וכי גובשו כל יסודות העבירה.

הנאשם מורשע לפיכך בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום , 29.3.17 , במעמד הצדדים