1

1.      בפניי בקשה מטעמו של הנאשם לאסור פרסום שמו, בהליך בו נדון ביום 15.01.2023 בגין עבירת שימוש בטלפון נייד בעת הנהיגה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה ונגזר עליו תשלום קנס כספי מופחת (בחציו מקנס המקור) בסך של 500 ₪.

2.      בבקשה נטען כי במעמד הדיון ביום 15.01.2023 הגיע המבקש להסדר "סילוק חוב" עם המאשימה, הסדר אשר הפך לפסק דין, כי הנו אוחז ברישיון נהיגה משנת 1987 ומדובר בעבירה ראשונה לחובתו, כי הנו מנכ"ל חברת היי - טק מזה 19 שנים ואינו מעונין ששמו ומספר הזהות שלו יהיו חשופים לציבור הרחב בהקשר זה. המבקש לא צירף אסמכתאות לבקשה.

3.      המאשימה התנגדה מן הטעם הנעוץ בעיקרון פומביות הדיון וכי בהעדר טענות של ממש, אין מקום לסטות מעקרון הפומביות כאמור.

4.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.      עקרון פומביות הדיון נקבע בסעיף 3 לחוק יסוד השפיטה ולפיו "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

6.      החריגים לעקרון הפומביות מנויים בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. אין עניינו של המבקש נופל בגדר רשימת המקרים המנויים בחוק.

7.      באשר לאיסור פרסום שמו של המבקש, מטעמי פגיעה בפרטיות נקבע כי הקריטריון הנו פגיעה חמורה בפרטיות תוך הוכחת נזק קונקרטי.

8.      הבקשה הוגשה בהעדר אסמכתאות לא כל שכן תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה. זאת ועוד, שאין מדובר ב"סילוק חוב" כי אם תשלום בגין דו"ח מסוג ברירת משפט.

2

9.      לאור האמור לעיל ובהעדר ביסוס לטענה או הצדקה לאסור פרסום שמו של המבקש, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.