1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 24.4.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         הדיון נדחה לבקשת המבקש במסגרת החלטה מיום 10.4.22, אך המבקש לא התייצב לדיון הנדחה כנדרש. טענתו של המבקש כי הוא לא זומן לדיון או לא קיבל הודעה על מועד הדיון ראוי היה שלא תיטען שעה שהמבקש הוא אשר ביקש לדחות את מועד הדיון ומשכך, היה עליו לבדוק מה עלה בגורל בקשתו, ולהתעדכן בדבר מועד הדיון שנדחה.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא צירף תצהיר ערוך כדין לתמיכה בבקשתו. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ג, 28 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.