בעניין טענת ב"כ הנאשמת לפגם שנפל בהתנהלות המאשימה ובהליך המתנהל בבית המשפט, באי מסירת עותק מכתב האישום המתוקן לנאשמת וזאת בטרם דיון ההקראה הראשון אליו זומנה.

1.      ביום 13.05.22 נתפסה הנאשמת בכף על ידי שוטרים ונמסר לה דו"ח הזמנה לדין בחשד לעבירה לכאורה של נהיגה בשכרות. בתאריך 10.08.22 הוגש כתב אישום על ידי המאשימה במזכירות ביהמ"ש. ביום 03.11.22 התקיימה ישיבת הקראה ראשונה בפני, בה התייצב הסנגור המכובד.

2.      עניינה של הבקשה, בטענת הסנגור כי כתב האישום שהוגש על ידי המאשימה כפי שנסרק במזכירות ביהמ"ש, שונה בפרטים מהותיים (עדי תביעה ומוצגים) מכתב האישום שנמסר לנאשמת על ידי השוטר (דו"ח ההזמנה לדין). עותק כתב האישום "המתוקן" לא נשלח לנאשמת קודם לדיון, אלא נמסר (לידי בא כוחה) רק בישיבת ההקראה, בניגוד להוראת סעיף 95(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 [להלן: "החסד"פ"].

3.      הסנגור מבקש להציף "בעיה עקרונית" ואת הפגיעה בזכויות הנאשמים, במקרים רבים לטענתו.

4.      בהמשך לטענת הסנגור שנטענה בעל פה בדיון, נערכה בהוראתי בדיקה במזכירות ביהמ"ש ופנייה לראש מדור תביעות לקבלת התייחסותו לאופן העבודה בהגשת כתבי האישום כפי שהם מוגשים באופן מקוון מרחוק, למזכירות ביהמ"ש.

5.      על פי הוראתו הברורה של סעיף 95(א) לחסד"פ: "משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצרוף העתק מכתב האישום;..." [הדגשה שלי א.ה.].

6.                                   על פי סעיף 91 לחסד"פ, רשאי תובע בכל עת עד ל-"תחילת המשפט" לתקן את כתב אישום במסירת הודעה לבית המשפט. משתוקן כתב האישום כאמור, "בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם". "תחילת המשפט" היא בהקראת כתב האישום לנאשם (סעיף 143 לחסד"פ).

7.      בעבירות תעבורה קיים הסדר מיוחד לפיו נמסרת לנהג (הנאשם) הזמנה לדין עם מועד המשפט בשטח ע"י השוטר. עניין זה הוסדר בהוראת תקנה 44ג לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד-1974, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מהחובה למסור לנאשם עותק מכתב האישום שתוקן.

8.      הוראות החוק כמתואר, קובעות לפיכך באופן חד משמעי כי יש להמציא לנאשם עותק מכתב האישום יחד עם הזמנתו לדיון בביהמ"ש. ועוד, במקרה בו כתב האישום תוקן על ידי התביעה, על ביהמ"ש לשלוח עותק מההודעה ולמעשה את כתב האישום המתוקן, לנאשם.

9.      עמדת המאשימה בתגובה בכתב שהגיש רמ"ד תביעות היא כי החוק לא מגדיר מועד להמצאת כתב האישום המתוקן (למשל עד לתחילת המשפט). החוק אף לא קובע סד זמנים קצוב למשלוח כתב האישום (למשל: תוך 30 יום או עד 48 שעות לפני הדיון, כפי שנקבע בעניינים אחרים). במקרה דנן, כתב אישום מתוקן נמסר לסנגור בישיבת ההקראה הראשונה, ובכך המסירה כדין. הגנתה של הנאשמת לא נפגעה, שכן הדיון נדחה וב"כ הנאשמת ימסור מענה לכתב האישום המתוקן במועד הנדחה לאחר שיש בידו די והותר זמן ללמוד את כתב האישום המתוקן.

10.  סיכומו של דבר, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נראה כי:

מחד - לא נשלח לנאשמת עותק מכתב האישום המתוקן, וזאת בניגוד להוראות החוק ולכוונת המחוקק בסעיפים 95 ו-91 לחסד"פ.

מאידך - מבחינה מהותית לא מצאתי כי נגרם לנאשמת כל נזק, והגנתה לא נפגעה. כתב אישום נמסר לב"כ הנאשמת בהקראה הראשונה. הדיון נדחה לצילום וללימוד חומר החקירה. עקב חומרת העבירה ברוב המכריע של המקרים, הדיון בהקראה הראשונה נדחה מאותה סיבה.

11.  הסנגור המכובד אכן הציף בעיה. היקפה לא ברור, ולהערכתי לא רב. על ביהמ"ש ועל רשויות התביעה לקבל את הערת הסנגור כ-"ביקורת בונה", ולנסות לשפר את ההליך לטובת האזרח.

12.  מבחינת הסעד המשפטי הרלוונטי במקרה דנן, הגם שהסנגור לא הבהיר כלל מה הסעד המתבקש על ידו, אני מוצא כאמור כי לא נפגעה יכולתה של הנאשמת להתגונן, משום שכתב אישום מתוקן נמסר לרשות ההגנה ויש בידי ההגנה להשיב לאישום במועד הנדחה.

13.  ראוי להפנות לעניין זה לדוקטרינת "הבטלות היחסית" כפי שאומצה זה מכבר ע"י ביהמ"ש העליון, על פיה אני מוצא בענייננו כי גם אם היה נשלח כתב אישום מתוקן לנאשמת לפני הדיון, לא הייתה מתקבלת תוצאה שונה.

14.  מצאתי כי לא נפגעה הגנתה של הנאשמת, ומכאן מצופה כי תשיב לאישום בדיון הבא.

מזכירות תודיע החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"ג, 04 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.