1

1.      הבקשה שבפניי עניינה בקשת המבקש "לקבלת אישור הפקדה מיום 4.9.12".

2.      המבקש כאן נשפט בהיעדרו בעבירות של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה תקף, ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח בר תוקף על שימוש ברכב, עבירות מיום 22.9.11.

3.      כפי שגם נטען בבקשתו, המבקש נשפט בהיעדרו ונגזר דינו ביום 4.9.12 כאשר בין יתר רכיבי גזר הדין, הוטלה עליו פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה מצטברת של עשרה חודשים.

4.      המבקש טען כי הוא לא הפקיד את רישיונו מאחר ובגזר הדין לא ניתנה כל הוראה בדבר אופן הפקדת הרישיון, טען שהוא לא ידע על חובתו להפקיד את הרישיון וכי לא הפקיד את הרישיון בתום לב היות שגזר הדין ניתן בהיעדרו. עוד טען כי כשקיבל את פסק הדין לידיו לא ידע שעליו לעשות פעולה אקטיבית להפקדת הרישיון. טען כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2007 ולו היה יודע על החובה להפקיד רישיון היה עושה זאת.

2

5.      בהתאם להחלטתי צירף המבקש את גיליון הרשעותיו הקודמות בתעבורה.

6.      מאחר ומגיליון הרשעותיו הקודמות עלה, בין היתר, כי הוא עבר עבירה נוספת של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ביום 17.11.2012, קרי בתקופה לגביה מבקש המבקש כי בית המשפט ינפיק לו אישור הפקדה רטרואקטיבית, איפשרתי למבקש להתייחס לעניין זה.

7.      בתגובתו מיום 11.6.20 הוסיף המבקש כי הוא אינו נוהג ולא ביצע עבירה כלשהי מיום 28.7.14. עוד טען כי בגין העבירה שנעברה "בתקופת הפסילה" הוא כבר נשפט ונגזר דינו. עוד טען כי בגין עבירות תעבורה הוא ריצה, בין היתר, עונשי מאסר בפועל וכעת הוא מבקש "לפתוח דף חדש". הוסיף כי מאחר שהוא נוטל חלק נכבד בפרנסת משפחתו, העובדה כי הוא אינו יכול לחדש את רישיונו - בגין הפסילות התלויות כנגדו - מכבידה עליו מבחינת יכולתו לכלכל את משפחתו ובשל הזמן הארוך שחלף, לדבריו, מאז ביצוע העבירה האחרונה יש להיעתר לבקשתו.

8.      בתגובתה מיום 1.7.20 התנגדה המשיבה לבקשה תוך שהפנתה לחוק ולהוראותיו בדבר הפקדת רישיון הנהיגה וכן לפסיקה. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקש הפקיד את רישיון הנהיגה שלו בתיקים אחרים ומכאן שהוא ידע כי חלה עליו חובה להפקיד את רישיון הנהיגה בתיקים בהם הוא נפסל. עוד ציינה כי את חישוב הפסילה יש לערוך במשרד הרישוי שהוא הגוף האמון על חישובי פסילה.

9.      לאחר שעיינתי בבקשת המבקש על נספחיה, ההבהרה שהוגשה מטעמו לרבות כל המסמכים שהוגשו, עיינתי בתגובת ב"כ המשיבה והתייחסותה לחוק ולפסיקה לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

10.  אכן מגזר הדין עולה כי המבקש נפסל לעשרה חודשי פסילה בפועל (וזאת תוך הפעלת שני תנאים במצטבר) ובגזר הדין לא ניתנה הוראה באשר למועד תחילת הפסילה ואופן הפקדת רישיון הנהיגה. בנסיבות אלה קובע סעיף 42 לפקודת התעבורה כי בהיעדר הוראה אחרת, הפסילה שבגזר הדין תחל מיום מתן גזר הדין ואם המבקש פסול באותו מועד, ממועד סיום הפסילה הקודמת ובמצטבר לה.

3

11.  לדברי המבקש הוא ידע כי הוא נפסל, עת הומצא לו פסק הדין, אך לא ידע על חובתו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו. גם אם אקבל טענתו זו בדבר אי ידיעתו מהו המועד לתחילת ריצוי הפסילה או חובת ההפקדה, הרי שהמבקש מגיע אל בית המשפט שלא ב"ידיים נקיות" שעה שלא קיים את חובתו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו או חליפו במועד כלשהו, ומבקש שבית המשפט יורה על הנפקת אישור הפקדת רישיון נהיגה באופן רטרואקטיבי שעה שעולה כי המבקש נהג בניגוד לאותה הפסילה. אף אם צודק בא כוחו כי בגין אותה נהיגה המבקש הורשע וקיבל את עונשו הרי שהמבקש אשר מגיש את בקשתו למתן אישור הפקדה קרוב לשמונה שנים לאחר מתן פסק הדין ולאחר שהודע לו על פסק הדין, אינו יכול לצפות כי בית המשפט יעסוק "באיתור המועדים" בהם המבקש לא נהג ובהתאם להם יקבע כי הם המועדים לריצוי הפסילה בהתאם לפסק הדין.

עוד נתתי דעתי לטיעוני הסניגור שהמבקש אינו נוהג מיום 28.7.14 והוא נמנע מביצוע עבירות מאותו מועד ולכן, לו מטעם זה יש להיעתר לבקשה, אך אין בידי לקבלה.

12.  ראשית, המבקש כאמור אינו יכול "לבחור" את המועדים בהם הוא ירצה את הפסילה ובאופן רטרואקטיבי במיוחד נוכח העובדה כי הוא לא הגיש כל הודעה בעניין זה במועד הרלבנטי אלא מבקש זאת בדיעבד. בנוסף, מעיון בגיליון הרשעותיו של המבקש עולה כי העבירה האחרונה בה הורשע היא מיום 9.10.15 ולא כפי שנטען. מכל מקום כאמור, בשלב זה ונוכח מכלול הנסיבות אין בכך כדי לסייע למבקש בבקשתו כאן.

13.  עוד יצויין כי בתיק זה המבקש לא ביצע כל הפקדה עד למועד הגשת הבקשה שבפניי על אף ביצוע הפקדת רישיון נהיגה או תצהיר בתיקים אחרים.

14.  לאור כל האמור לעיל, ולאחר שעיינתי בבקשה, נספחיה והתצהיר אשר צורף לה, אין בידי לקבל את הבקשה ואני דוחה אותה.

15.  המזכירות תנפיק אישור הפקדה, חלף רישיון הנהיגה, נכון ליום 29.3.20 וזאת בהתאם למועד פנייתו לראשונה לבית המשפט בבקשה כאן.

16.  חישוב הפסילה יערך ע"י משרד הרישוי.

כפי שנקבע בבש"פ 9075/12 נכון להפקיד את מלאכת חישוב ימי פסילת רישיון הנהיגה בידי רשות הרישוי. גם אין טעם בהליך אזרחי מסורבל של בקשה למתן סעד הצהרתי, ולא בנקיטת הליך חדש בבית משפט השלום לתעבורה. המקום הטבעי הוא כאמור רשות הרישוי, זה הגורם המקצועי שאצלו מצוי כל החומר הצריך לעניין, גם מומחיות, גם ניסיון.

17.  המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תש"פ, 13 יולי 2020, בהעדר הצדדים.