בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים)

תתע"א 6115-06-22 מדינת ישראל נ' פלוני

תיק חיצוני: 20251042436

בפני

כבוד השופטת שני שטרן

מאשימה

מדינת ישראל באמצעות תביעות תעבורה תל אביב

נגד

הנאשם

פלוני באמצעות ב"כ עו"ד ג'אלב

החלטה

בפני בקשה להעברת הדיון בעניינו של הנאשם, לבית משפט השלום לנוער.

העבירה המיוחסת לנאשם הינה נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לס' 67 לפקודת התעבורה.

במועד המצוין בכתב האישום, היה גילו של הנאשם 17 שנים ותשעה חודשים. כיום, הנאשם בן 18 וחודשיים.

ביום 22.11.22 התקיים דיון בבקשה, במעמד הצדדים.

הסניגור חזר על האמור בבקשה, תוך שהוא מתאר את ההליך בבית המשפט לנוער.

התובעת הפנתה לעבודה שהמחוקק לא החריג את העבירה המיוחסת לנאשם וכי ככל שהנאשם מבקש שיקום, קיימות אפשרויות נוספות.

התובעת ציינה כי עמדתה העונשית של המאשימה הינה מאסר בדרך של עבודות שירות.

אכן, ס' 45ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, קובע כי כל עבירות התעבורה, למעט עבירות של נהיגה בשכרות, ונהיגה בהיותו בלתי מורשה, יידונו בבית המשפט לתעבורה.

בהמשך, בסעיף 45ב(ד) קובע כי: "שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לביהמ"ש לנוער ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.

בש"פ 7027/01 אבוטבול נ' מדינת ישראל, קובע כי בשימוש בסעיף זה "יש משום מענה לצורך להזדקק למומחיותו המיוחדת של שופט נוער באותם מקרים שבהם היא נדרשת".

לאחר שלקחתי בחשבון את עמדתה העונשית של המאשימה- העותרת למאסר בדרך של עבודות שירות, את היות הנאשם בן 18 וחודשיים, ואת העובדה כי עביר של נהיגה בפסילה הינה עבירה הדורשת מודעות, נדמה לי כי במקרה דנן, מומחיותו של בית המשפט לנוער נדרשת וכי האינטרס הציבורי יצא נשכר לו יעבור הנאשם מסלול של התבוננות ושיקום במסגרת בירור דינו.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי על פי סעיף 45ב(ד) לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971 אני מורה על העברת הדיון בתיק לבית המשפט לנוער.

המזכירות תעביר התיק למזכירות בית המשפט לנוער.