1

1.         אני מזכה את הנאשם מחמת הספק בנסיבות העניין.

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 16/07/14 בשעה 10:35, נהג באוטובוס בצמוד לכביש 4 מצפון לדרום כאשר הוא לא חגור בחגורת בטיחות, וזאת בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות").

2

3.         אין מחלוקת כי הנאשם נסע בכביש השירות בצמוד לכביש 4 מכיוון צפון לדרום. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם הנאשם עשה זאת כשהוא אינו חגור כטענת המאשימה, או כי עשה זאת כאשר הוא חגור כטענתו.

4.         מחד גיסא, העידו מטעם המאשימה השוטרים אשר דבקו בגרסתם כי הבחינו בנאשם מבצע את המיוחס ממרחק של לא יותר מ-10 מטרים כאשר נסעו ממולו, הסתובבו אחריו עד לעצירתו תוך שמירה על קשר עין רציף.

5.         מאידך גיסא, מוטלת גרסת המאשימה בספק וסבורני כי אינה עומדת ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי, וזאת לאור העובדה כי יכול והשמש סנוורה את השוטרים, כטענת הנאשם, דבר אשר הקשה עליהם להבחין מבעד לשמשת האוטובוס כי הנאשם אכן נהג ללא חגורת בטיחות, מה עוד כאשר על פי טענת הנאשם חצי וילון החלון לצידו היה מוסט.

כמו כן, קושי נוסף בגרסת המאשימה טמון בעובדה כי הנאשם נהג באוטובוס, רכב הגבוה מזה של השוטרים, דבר אשר הקשה על יכולתם להבחין באם אכן נהג הנאשם ללא חגורת בטיחות ואף ביכולתו לשבש את קשר העין הרציף ששמרו השוטרים לטענתם עם רכב הנאשם עד לעצירתו. זאת, לצד טענת הנאשם כי בעת שעצרו אותו השוטרים ואחד מהם עלה לאוטובוס היה הוא חגור בחגורת בטיחות והשוטר עצמו הבחין בכך.

6.         לפיכך, ומאחר ונטל השכנוע רובץ לאורך כל הדרך על כתבי המאשימה, ניחן כי מתערערת ומוטלת בספק גרסת השוטרים לפיה הבחינו בנאשם נוהג ללא חגורת בטיחות, זאת לאור המסכת העובדתית שבפנינו.

7.         לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אין מקום להעדיף גרסה על פני רעותה ויש מקום במקרה דנן לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ז, 09 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים