1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.10.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי ציות לאור אדום, ונגזר עליו קנס בסך 1,800 ₪.

3.         המבקש טען כי מעולם לא קיבל לידיו זימון לדיון, וכי להפתעתו קיבל הודעה ממשרד התחבורה בה דרישה להפקיד את רישיונו. טען כי אישור המסירה לקוי וחסר פרטים מהותיים. טען כי אישור המסירה נשלח ללא ציון תעודת הזהות שלו, וכי נשלח לכתובת שגויה, לת.ד. 115 במקום למיקוד 115 בטובא זנגריה כפי שציין בבקשה להישפט. טען כי עבר באור ירוק כפי שגם טען במעמד רישום הדו"ח. טען לקיומם של כשלים ראייתיים, ובין היתר כי השוטרים לא ציינו את כיוון נסיעתו, מצב התנועה בכביש, המרחק ממקום ביצוע העבירה ועד עצירתו וכו'. ביקש להורות על ביטול פסק הדין ולקבל יומו בבית משפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי קיים אישור מסירה כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת ת.ד. 151 בטובא זנגריה

(ולא כפי שטען המבקש בבקשה) וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה.

המבקש טען כי היה על המשיבה לשלוח ההזמנה לכתובתו "מיקוד 115" כפי שציין המבקש בבקשתו להישפט (כפי שצירף לבקשה). על פניו נראה מדובר בכתובת שאינה מדוייקת וממילא טענתו זו לא לוותה בשום אסמכתא (למשל צירוף תמצית מרישום הכתובת במשרד הפנים) בדבר כתובתו. מעבר לכך, באישור המסירה צוינו פרטי הדוור, תאריך ופרטי המסירה וכן הוטבעו על גביו שתי חותמות של הדואר.

בנסיבות אלה, לא עלה בידי המבקש להפריך את חזקת המסירה.

8.         עם זאת, המבקש כופר בביצוע העבירה והעלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וקיומם של כשלים ראייתיים בדו"ח. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 15.1.20 שאחרת - יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים.

3

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תש"פ, 26 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.