1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן על פי הנטען עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

1.         הנאשם הואשם בעבירה של נהיגת רכב בשכרות (615 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף). ביום 28.10.15 הוצג הסדר טיעון לפיו הנאשם חוזר בו מכפירה, סעיף האישום מתוקן לעבירה על תקנה 26 (2) לת"ת (נהיגה בהשפעת משקאות משכרים). העונש המוסכם כלל 11 חודשי פסילה בניכוי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס. הנאשם לא התייצב לדיון האמור וההגנה ביקשה לדחות טיעוניה לעונש. אפס, גם במועד הנדחה וגם במועדים שאחריו לא התייצב הנאשם לדיון תוך שהיעדרותו תורצה בתירוצים שונים ומשונים. בסופו של יום הוצא צו הבאה נגד הנאשם וסנגורו עתר - נוכח הנתק בינו לנאשם - לשחררו מייצוג בציינו "אין לי קשר עם הנאשם, דיברתי עם אשתו והתחננתי שיגיע לדיון". בסופו של דבר ויתרה התביעה על רכיב המאסר ועל הנאשם נגזרו - בהיעדרו - רכיבים של פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

2.         בבקשה טוען הנאשם כי נעדר מדיוני בית המשפט "בתום לב ולא חלילה עקב זלזול". הוא טוען כי היה בקשיים כלכליים ומעייניו היו נתונים להיחלצות ממצוקתו. לדבריו, גם אם הנימוק האמור לא מצדיק היעדרות מדיוני בית המשפט הרי שנגרם לו עיוות דין שכן הוא נפסל לתקופה ממושכת יותר מזו שנקבעה בהסדר הטיעון.

2

3.         התביעה הותירה את ההכרעה לשיקול דעתי. היא מציינת עם זאת כי נוכח התנהלות הנאשם ראוי להשית עליו הוצאות משפט.

דיון והכרעה

4.         מצאתי לבטל את גזר הדין בתיק זה כפוף להוצאות לטובת אוצר המדינה. הכרעת הדין מיום 28.10.15 ניתנה במעמד ב"כ הצדדים ובהתאם להסדר הטיעון שגובש והוצג. בהכרעת הדין לא נפל אפוא כל פגם ואין שום הצדקה לבטלה. להלן אדון בטענות ב"כ הנאשם כמכוונות לביטול גזר הדין בלבד.

5.         שני טעמים עשויים להצדיק ביטולו של גזר דין שניתן בהיעדר הנאשם. הראשון הוא הצגת טעם סביר לאי התייצבות הנאשם. השני הוא הצגת חשש כי גזר הדין גורם עיוות דין לנאשם. לטעמי הנאשם לא הציג טעם סביר לאי התייצבותו לדיונים וספק אם גזר הדין שניתן גורם לו עיוות דין בשים לב שרכיבי גזר הדין משמעותיים יותר מאלה שסוכמו על פי ההסדר אולם מנגד גזר הדין אינו כולל רכיב של מאסר מותנה שהוא עונש (מותנה) לא קל.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי לאחר שהנאשם הורשע (בהיעדרו) התקיימו לא פחות מחמישה דיונים במועדים שונים שנועדו לאפשר לגזור את דינו של הנאשם על פי ההסדר. הנאשם נעדר מדיוני בית המשפט באופן עקבי ושיטתי. פעם אחר פעם נאלץ סנגורו של הנאשם להתנצל בשמו על היעדרויות אלה עד שבסופו של יום נאלץ לבקש להשתחרר מייצוג הנאשם עקב הנתק ובית המשפט נאלץ להוציא צו הבאה לנאשם. קשייו הכלכליים של הנאשם כבודם במקומו מונח אולם הם אינם יכולים להצדיק עשיית דין עצמי וביזוי שיטתי של החלטות בית המשפט המורות לנאשם להתייצב לדיון. בשים לב למשך התקופה במהלכה ניתנו לנאשם הזדמנויות להתייצב לדיון הרי שהנאשם לא הציג הסבר מתקבל על הדעת המצדיק את מחדלו המתמשך.

אינני סבור כי גזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם חמור יותר מזה שסוכם על פי הסדר הטיעון. הטעם לכך הוא שרכיב המאסר המותנה הקיים בהסדר אינו נמצא בגזר הדין כך שראוי היה לאזן הקלה זו עם הכבדה ביתר רכיבי הענישה. עם זאת, למרות שהנאשם לא נהג במקרה זה כמי שמעוניין בכיבודו של הסדר הטיעון - ההסדר שריר וקיים כל עוד לא בוטל כדין. בנסיבות אלה היה לטעמי מקום שהתביעה תעשה מאמצים נוספים לאיתורו והבאתו של הנאשם על מנת שניתן יהיה לגזור את דינו על פי ההסדר ולא תיתן לקושי באיתור הנאשם (או בביצוע צו ההבאה) להכתיב סיום מהיר יותר של ההליך אך באופן שאינו תואם את תוכן הסדר הטיעון. במובן זה - ובמובן זה בלבד - מתקבלת הבקשה וגזר הדין יבוטל כפוף לכך שהנאשם ישלם הוצאות בסך 1200 ₪ לטובת אוצר המדינה עד 20.6.18. כפוף לביצוע תשלום כאמור יבוטל גזר הדין והתיק יקבע לשמיעת טיעונים לעונש על פי הסדר הטיעון שהוצג. למותר לציין כי הנאשם מוזהר בחובת התייצבות לכל דיון שיתקיים בתיק זה.

3

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, בהעדר הצדדים.