בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר והלה בחר לא להתייצב לדיון.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה מפורטת יחד עם תצהיר המבהיר את עמדתו.

המדינה הגיבה בכתב ולא מצאתי הצדקה לקיים דיון בנוכחות הצדדים לאור הבהרת הצדדים את טיעוניהם בפירוט רב בכתב.

המבקש לא עמד בקריטריונים הנדרשים לביטול פסק הדין, ואסביר את עמדתי:

המדובר בדוח ידני אותו קיבל המבקש לידיו משוטר ביום 18.9.21 ואין בנימוקי הבקשה כל ראייה ממשית המראה או מוכיחה אחרת.

בנוסף, ולאחר שנשפט המבקש בהעדרו לאחר שלא התייצב למשפט אליו זומן כדין, הומצאה לידיו בביתו הכרעת הדין ביום 14.10.21 (אישור מסירה לידי המבקש סרוק בתיק בית המשפט) ולמרות זאת, עד להגשת בקשה זו לא ביצע המבקש הפקדה של רישיון נהיגתו ולא הגיש כל בקשה לביטול פסק דינו אף שחלפה כשנה וחצי מיום ההמצאה כאמור.

המדובר בשיהוי בלתי סביר של הגשת הבקשה שיחד אם אי ההצדקה לאי ההתייצבות מצדיקים את דחיית הבקשה.

גם ביחס לשאלת עיוות דין שלכאורה נגרם למבקש, הרי שנימוקי הבקשה לא כוללים כל נימוק מהותי הנשען על ראיות של ממש מהן ניתן ללמוד כי הרשעת המבקש או ענישתו גרמו לו עיוות דין בפרשה זו.

מכל האמור לעיל, הבקשה אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש, ולכן היא נדחית.

ניתנה היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.