1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה בניגוד לתקנה 22(א) בתקנות התעבורה.

בהתאם לעובדות כתב האישום חצה הנאשם צומת כאשר בכיוון נסיעתו דלק אור אדום ברמזור.

נקודת המחלוקת בין הצדדים בפרשה זו צרה מאד:

בעוד הנאשם טוען כי חצה את הצומת כאשר אור צהוב דולק בכיוון נסיעתו, טענה המדינה כי אור

אדום דלק בכיוון נסיעתו עת חצה את הצומת.

מטעם המדינה העידו שלושה עדים:

ע.ת 1, רס"ר איתי שמחון שימש רק כרושם הדוח עצמו (ת/1) ולא היה עד לביצוע העבירה לכאורה. עד זה תיעד את תגובתו הראשונית של הנאשם:

2

"היה צהוב. נכנסתי מיהרתי לגן של הילדים"

ע.ת 2 - מתנדב המשטרה יוסי פלד ערך מזכר שהוגש וסומן כת/2.

בהתאם לעדותו התרחש האירוע בשדרות רגר באר-שבע בסמוך לאוניברסיטה.

מבין שני מסלולים המוביל לנסיעה ישר, עמדה הניידת בה נכח בנתיב השמאלי מבין השניים לנסיעה ישר.

בהתאם לעדותו "עצרנו בצומת בגלל רמזור אדום. הייתה עצירה מוחלטת, כמה שניות לאחר מכן רכב חלף בצד ימין שלנו וחצה את הצומת ברמזור אדום. איך שהוא חצה הרמתי את העיניים לרמזור והרמזור היה אדום." (עמוד 3 שורות 14-16).

בתשובה לשאלה של הנאשם בחקירתו הנגדית המבקשת הבהרה להרמת העיניים בזמן חציית הצומת, הסביר העד כי האירוע מתרחש בעוד הניידת עומדת באור אדום של אותו הרמזור והנאשם חולף מימינה לתוך הצומת אגב חצייה שלו באור אדום.

ע.ת 3 - מתנדב המשטרה בדוסה משה ערך את המזכר ת/3 אשר הוגש כראייה מטעמו.

גם עד זה מתאר את ניידת המשטרה כאשר היא עומדת באור אדום וממתינה לירוק.

העד מתאר את רכב הנאשם מגיע בנתיב שהוגדר "פנוי לחלוטין" בנסיעה רציפה לתוך הצומת כאשר הוא חוצה אותה בחסות אור אדום שדלק ברמזור.

הנאשם בחר בתחילה שלא לחקור כלל עד זה חקירה נגדית, ולאחר שבית המשפט הסביר לו את משמעות אי החקירה של העד, בחר לשאול שתי שאלות קצרות שלא ערערו את גרסת העד בכל דרך.

עדויות שני המתנדבים בפני היו אמינות לחלוטין ומגובות במזכרים מסודרים המתעדים את האירוע כולו.

לא מצאתי בגרסאות אלה כל סתירות או כל סימן לאי אמירת אמת.

הנאשם בחר להעיד במהלך פרשת ההגנה.

בעדותו חזר על גרסתו לפיה היה אור ירוק ברמזור וכאשר זה התחלף לצהוב, בחר להיכנס לצומת אגב ביצוע עבירה של כניסה לצומת בחסות אור צהוב.

בתשובה לשאלות התובע אישר כי אין לו כל היכרות קודמת עם השוטרים, כי אין הוא זוכר את מהירות נסיעתו באירוע, ולטענתו הרמזור "היה מהבהב" כאשר הגיע למרחק של כ-10 מטרים מהצומת.

לשאלה של התובע מדוע בחר שלא לעצור כאשר הרמזור הבהב, השיב:

"כשאני רואה רמזור מהבהב אני לא עוצר. אני יכול לגרום למישהו מאחורי להיכנס בי. אני עם ילדים באוטו"

בתשובה לשאלה - "ולעבור באור כתום זה לא מסכן את הילדים ברכב?"

השיב הנאשם - "אני חושב שנעשתה כאן עבירה ואני אכן נסעתי באור כתום אני לא מכחיש את הנסיעה הזו"

3

הנאשם ביקש להעיד את אשתו בפרשה זו.

מעדות אשת הנאשם עולה כי הוא הסיע אותה ואת שני ילדיהם באותו הבקר.

הדרך לטענת העדה הייתה עמוסה בתנועה.

העדה מאשר בעדותה:

"התקרבנו למרכז המורים ואז ראינו את השוטרים משמאל לנו ואז המשכנו לנסוע היה אור כתוב שבעלי כן המשיך את הפנייה ואז שמעתי תעצור בצד תעצור בצד, אז אמרתי לו זה בגלל שנסעת באור כתום אז הוא אמר כנראה שכן."

בחקירתה הנגדית ביקש התובע הבהרה לטענה שהמדובר במקרה מלפני 4 חודשים (כך העידה העדה). העדה אישרה נתון זה ולאחר שנוכחה כי המדובר באירוע בן יותר משנה, תיקנה את עדותה.

העדה התקשתה להסביר כיצד ידעה מה עומס התנועה שמאחורי רכבם והסביר כי היא מסתכלת לצדדים שכן יש חלונות בצדדים.

ביחס לניידת המשטרה, טענה העדה כי זו נסעה והייתה בתנועה.

ביחס לעדות הנאשם ואשתו לא נמצאה סתירה מהותית בבחינת העדות עצמה מול מקבילתה, אך גם הנאשם וגם אשתו מעידים כי הכניסה לצומת הייתה כאשר אור צהוב דלק ברמזור שבכיוון נסיעתם, כאשר איש מהם לא ביסס מצב בו רכב אחר נסע מאחורי רכבם בסמיכות כזו שלו היה הנאשם עוצר הייתה עלולה להתרחש תאונה.

אשת הנאשם לא נתנה הסבר מניח את הדעת ליכולה להעיד באשר לתנועה מאחורי רכבם ואילו הנאשם טען באופן כללי כי "כשאני רואה רמזור מהבהב אני לא עוצר".

לא הנאשם ולא אשת הנאשם הצביעו על מצב תנועה ספציפי במקרה זה אשר חייב את המשך הנסיעה באור כתום לשיטתם.

דין והכרעה -

תמרור 705 (רמזור הדולק באור צהוב) קובע - "עצור כאמור בתמרור 701 (אור אדום - הערה שלי א.א) אם אינך יכול לעצור לפני הצומת בבטחה או שנכנסת אליו, השלם את מעבר הצומת ופנהו מיד כאמור ב-703 או 704"

בהתאם לחוק אסור להיכנס לצומת בין אם האור ברמזור אדום ובין אם צהוב בדיוק באותה המידה.

סייג אחד קיים למצב של אור צהוב והוא סיטואציה בה כבר הייתה כניסה לצומת ואז מתחלף האור לצהוב (כניסה בירוק או ירוק מהבהב) אז נדרש הנהג להמשיך בנסיעה ולפנות הצומת מהר ככל הניתן, או לחליפין מצב בו "אינך יכול לעצור לפני הצומת" וכאן הנטל הוא על הנאשם להראות כי לא יכול היה לעצור ולכן נאלץ להמשיך בנסיעה למרות הצהוב בכיוון נסיעתו.

בפרשה זו כניסה של הנאשם באור אדום אסורה על פי החוק, ולצורך כניסה "חוקית" באור צהוב, היה עליו להראות כי לא היה באפשרותו לעצור טרם הכניסה לצומת.

ע.ת 2 ו 3 העידו כי הניידת שלהם לא הייתה בתנועה ועמדה באור אדום.

4

אשת הנאשם העידה כי הניידת הייתה בתנועה משמאל לרכבם ולא נחקרה בנושא זה מעבר לאמירה זו שלה על ידי התביעה.

הנאשם לא נשאל בחקירתו הנגדית על מצב הניידת המשטרתית ולמעשה נושא זה נותר במצב של עדות השוטרים המתנדבים מול עדות אשת הנאשם.

בעוד הנאשם ואשתו טענו בתוקף לכניסתם לצומת בחסות אור צהוב, טענו שני המתנדבים לכניסה שלהם באור אדום, אך ע.ת 2 טען כי הרים עיניו לכיוון הרמזור רק כאשר הנאשם נכנס כבר לצומת.

עד זה הסיק כי הכניסה הייתה גם היא באור אדום שכן הניידת עמדה והמתינה לירוק מאותו הרמזור ממש.

אדגיש כי ההכרעה העובדתית בעניין זה זניחה בעיני, שכן בשני המקרים המדובר בעבירה על תקנה 22(א) בתקנות התעבורה, ובין אם הכניסה לצומת הייתה באור אדום או באור צהוב בנסיבות שלא הצדיקו זאת, המדובר בעבירה בעלת חומרה דומה מאד.

אני מוכן לתת לנאשם ליהנות מהספק הקל שיש בפרשה זו ביחס לעדות ע.ת 2 נוכח המבט לרמזור רק לאחר הכניסה לצומת של הנאשם, הגם שעדות המתנדבים הייתה טובה במקרה זה ולא מצאתי בה כל סתירה מהותית.

סביר כי כניסת הנאשם לצומת הייתה כמתואר על ידי עדי המדינה, אך בשל צלו של אותו ספק העולה מעדות ע.ת 2 ולאור עמדתם החד משמעית של הנאשם ואשתו, אני מחליט לקבל את גרסת הנאשם ואקבע כי כניסתו לצומת הייתה באור צהוב וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 22(א) בתקנות התעבורה.

אני מרשיע אם כן את הנאשם בביצוע עבירה על תקנה 22(א) בתקנות התעבורה וזאת בנסיבות של חציית צומת בחסות אור צהוב.

הנאשם קיבל את מלוא היכולת להתגונן מפני עבירה זו במהלך משפטו ולכן רשאי בית המשפט להרשיעו בעובדה שהוכחה במהלך משפטו על ידי המדינה גם אם לא תוארה בכתב האישום שהוגש.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ט, 13 ינואר 2019, במעמד הצדדים