1

זוהי החלטה בעניין טענת התיישנות.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

ענייננו בארבעה כתבי אישום שונים המייחסים לנאשם עבירה זהה, נהיגה במהירות מופרזת, שצולמו במצלמה א-3.

ב"כ הנאשם סבור כי הדוחות התיישנו, היות שלא הגיעו לנאשם בזמן הקצוב על פי החוק, 4 חודשים, והגיש לעניין זה פסיקה תומכת. נוכח האמור, ביקש לבטל את כתבי האישום.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה. נטען כי עסקינן בעבירות שבוצעו בשנת 2016, אישורי המסירה חזרו בסימון "לא נדרש", במסגרת 4 חודשים מיום ביצוע העבירה, ומכאן שקיימת חזקת מסירה. הנאשם לא טרח לאסוף את דברי הדואר ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו. הנאשם אף הגיש בקשות להארכות מועד בגין הדוחות ומכאן שידע על קיומם של הדוחות.

2

הכרעה

בתת"ע 6178-04-17 מדינת ישראל נ' גלובינסקי אפרים פישל (27.2.18), אליו הפנה הסנגור, קיבל בית המשפט את טענת התיישנות דומה שהעלתה ההגנה בציינו כי חזקת המסירה נסתרה. זאת, על פי קביעת בית המשפט, במסגרת החלטה שניתנה בבקשה להארכת מועד להישפט, לפיה: ""המבקש העלה ספק בנוגע לקיומה של חזקת המסירה בעניינו", בהעדר רישום של משלוח הודעה שניה לדבר הדואר הרשום."

עיון בהמ"ש 9287-04-17 שם נדונו הבקשות שהוגשו מטעם הנאשם להארכת המועד בגין הדוחות, מושא בקשה זו, מעלה כי בהחלטתו ציין כב' השופט י' בכר: "לאור עמדת המשיבה מאריך המועד להישפט ב4 הדוחות". בהחלטת המשיבה שם צוין במפורש כי הודעות הקנס נשלחו למבקש בדואר רשום, ולפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קיימת חזקת מסירה. עם זאת המאשימה, לפנים משורת הדין, הותירה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט לאחר שצוין כי המבקש טען שלא צוינה תעודת הזהות שלו בהודעות, וכי קיימת בעיית דואר בכפרים, וללא תעודת זהות, קשה לאתר את הנמען.

עיננו הרואות כי הנסיבות דנן שונות מהמקרה אליו הפנה הסנגור, שכן בענייננו לא נסתרה חזקת המסירה. בנסיבות דנא המאשימה ציינה בבקשות כי קיימת חזקת מסירה אך עם זאת הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט ובית המשפט קבע כי נוכח עמדתה הבקשה מתקבלת.

נוכח האמור, הטענה המקדמית בדבר התיישנות הדוחות נדחית.

נקבע להקראה ליום 5.2.2019 בשעה 09:00.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ט, 22 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

3