1

לנאשם נרשם דוח מהירות מסוג "ברירת משפט". הוא ביקש להישפט אך בהגיע מועד הדיון לא התייצב בבית המשפט ועל כן נשפט בהיעדרו. הוא עותר לבטל את פסק הדין (גזר הדין, כהגדרתו) על מנת לשטוח את טענותיו שטיבן לא הובהר בבקשה. הוא טוען כי לא התייצב לדיון בשל מחלה ומצרף אישור מחלה מיום 29.1.17- 31.1.17. הדיון התקיים ביום 30.1.17.

המאשימה מסכימה, לפנים משורת הדין, לביטול גזר הדין בלבד. לטענתה הנאשם היה יכול להודיע מבעוד מועד כי אינו יכול להתייצב לדיון בשל מחלתו.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין.

אכן, טוב היה עושה הנאשם אילו היה מודיע מראש כי אינו יכול להתייצב לדיון בשל מצבו הבריאותי. במצב כזה הייתה נחסכת שפיטתו בהיעדר והדיון היה נדחה למועד אחר. עם זאת, העובדה שהנאשם לא הודיע מראש על אי יכולתו להתייצב אינה גורעת מסבירותו של ההסבר אותו הוא נותן כעת לאי התייצבותו. כידוע, די בהסבר סביר מצד הנאשם להביא לביטול פסק הדין.

2

לאור כל האמור אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין. אני קובע את התיק להקראה ליום 10.7.17 שעה 09.00.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.