1

2

אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום מסוג ברירת משפט, לפיו ב- 21.5.15 נהגה הנאשמת ברכב ברחוב עקיבא בבני ברק, התקרבה למעבר חצייה , ולא נתנה להולכת רגל להשלים את המעבר בבטחה.

2. מטעם התביעה העיד השוטר כי בעת שהוא היה בנסיעה למול כיוון נסיעת הנאשמת ברחוב, הוא הבחין כי הנאשמת "לא נתנה להולכת הרגל לעבור", אשר על כן, הוא שב על עקבותיו, דלק אחרי רכב הנאשמת ורשם לה את הדו"ח נשוא הדיון כאן.

3. גרסת הנאשמת שונה מגרסת השוטר. לפי טעמה, בהתקרבה למקום, היא אכן הבחינה בהולכת הרגל טרם חצייתה, שעה שזו האחרונה עומדת במרחק מה מהמעבר נשענת על עמוד ומדברת בטלפון נייד. אשר על כן, היא המשיכה בנסיעה- ישר לפנים. הנאשמת אף העידה כי הולכת הרגל אכן חצתה בסופו של דבר במעבר, אלא שכך עשתה רק לאחר שהיא עצמה חלפה על פני המעבר.

4. אין חולק כי גרסתה של הנאשמת באשר להתנהגות הולכת הרגל טרם המעבר- לא נסתרה ע"י השוטר מפאת חוסר ידיעה.

5. נקודת הזמן המדויקת של ירידת הולכת הרגל למעבר- ביחס למיקום רכב הנאשמת במעבר או בסמוך אליו, בלתי ידועה. לטעמי, האפשרות כי הולכת הרגל פתחה בחצייה כאשר רכב הנאשמת נמצא ממש בתחום המעבר או בקרבתו קיימת, ובאופן שהנאשמת לא יכלה להגיב אלא להמשיך בנסיעה לפנים.

3

סוף דבר, מאחר והספק נותר- אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק.

ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ו , 10 פברואר 2016, במעמד הצדדים.