1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר המבקש ביום 15/11/20.

2.      המבקש הורשע, בהעדרו, בעבירה מיום 10/08/20, של נהיגה במונית אף שלא היה לו רשיון נהיגה תקף לסוג רכב זה.

3.      בהעדרו, הוטלה על המבקש, בין היתר, פסילה בפועל בת 5 חודשים. כמו כן, הופעל בחופף עונש פסילה על תנאי בן 4 חודשים מהרשעה קודמת.

4.      לטענת המבקש לא התייצב לדיון בשל חום גבוה וחולשה מהם סבל. עוד נטען בבקשה כי הרכב בו נהג המבקש לא היה מסוג מונית כלל. רשיון הרכב הרלוונטי לא צורף.

5.      המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את אי התייצבותו לדיון: לא צורפו מסמכים רפואיים. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי.

2

דיון והכרעה

6.      בעת הדיון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן שלא בנוכחות המבקש, על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:

האחד - סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש.

השני - אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

טעמים אלה אינם מצטברים. ראו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03).

7.      אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.

ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה".

8.      בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08). כפי שיפורט להלן - לא מצאתי כי הורם ולו הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש.

9.      בחנתי את טענותיו של המבקש:

10.  בנוגע לטענת המבקש כי לא התייצב לדיון בשל תסמיני חום וחולשה - הטענה אינה נתמכת באישורים רפואיים ולכן לא בוססה כראוי. עוד אציין, כי ניתן וראוי היה לשלוח בקשת דחיה מבעוד מועד או אף ביום הדיון.

11.  בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא יינתן לו יומו, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם ואח' (25/3/18):

"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

3

12.לא די בטענה הכללית כי הרכב בו נהג המבקש לא היה מונית כלל - מבלי שצורף ולו צילום רשיון הרכב הרלוונטי. לא די בהעלאת הטענה ללא כל ביסוס - כאשר המבקש יכול היה בקלות לבססה אם היה מצרף צילום רישיון הרכב הרלוונטי.

13.  עוד אציין, כי העונש אשר הוטל על המבקש בהעדרו הינו מינימלי - שהרי ישנה חובת פסילת מינימום בת 3 חודשים לצד העבירה בה הורשע המערער וכי פסילה על תנאי בת 4 חודשים הופעלה בחופף לעונש הפסילה בן ה 5 חודשים אשר הוטל.

14.  בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו לביטול פסק דין כדבר בשגרה.

15.  לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ומשלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

16.  הבקשה נדחית.

17.  המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' ניסן תשפ"א, 21 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.