1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

מתחם עונשי נע בין פסילה מותנית לבין 3 חודשי פסילה.

נתתי דעתי לכך שהודאת הנאשמת באשמה וכן צירוף תיקים נוספים מביאה לחיסכון זמני שיפוטי רב. בנוסף צירף התיקים עולה בקנה אחד עם דברי הנאשמת, לפיהם מדובר בעבירה זהה שנעברה בקטע דרך סמוך, ולו הנאשמת הייתה עומדת על טעותה בסמוך לביצוע העבירה הראשונה היה נמנע ביצוען של 3 העבירות הנוספות.

דברים אלה מבטאים גמירות דעתה של הנאשמת "לפתח דף חדש".

לנגד עיניי עיסוקה של הנאשמת בחינוך לפיכך מצאתי לנכון לדחות הפסילה כמצוות ביהמ"ש המחוזי בע"פ 37068-10-17 עד ל"חופש הגדול".

-          הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 3000 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים, הראשון תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 14 יום חודשים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 1.7.18.

2

-          הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

-         

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים

ניתן היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הנוכחים.