1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 7.3.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליה קנס בסך 1,200 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         הדיון אשר היה קבוע ליום 26.7.20 נדחה לבקשת המבקשת, והמבקשת אף הוזהרה בדבר חובת התייצבותה לדיון ותוצאות אי התייצבותה לדיון. משהגישה המבקשת בקשת דחיה ולא התייצבה למועד הדיון "המקורי" חזקה כי קיבלה את ההחלטה על דחיית מועד הדיון או לכל הפחות היה עליה לעקוב אחר גורל בקשת הדחיה שהגישה משלא התייצבה במועד שנקבע. עוד יצוין כי בבקשה שהגישה המבקשת ביום 2.8.20 (להורות למאשימה להעביר לידיה את חומר הראיות בתיק), התייחסה המבקשת להחלטת בית המשפט מיום 26.7.20, ומכאן שהיא מודעת לאמור בהחלטה זו.

6.         מעבר לכך, מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הודעה על פסק הדין נמסרה לבן משפחה של המבקשת בשם "מחמוד", אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו ביום 22.3.21. מכאן, שהמבקשת אף לא הגישה הבקשה במסגרת המועדים הקבועים לכך בחוק אלא רק ביום 14.11.21, ללא כל הסבר לשיהוי הניכר שבהגשת הבקשה ודי בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה.

7.         בנוסף, המבקשת לא הציגה טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת, בשים לב לעברה התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשפ"ב, 31 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.