1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם.

1.         לנאשם נרשמה הזמנה לדין על עבירה של נהיגת רכב כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע מעבר לשישה חודשים. בהזמנה לדין צוין במפורש ובאופן ברור מועד הדיון בעניין בבית המשפט. הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדרו.

2.         הנאשם טוען כי לא היה יכול להגיע לדיון. בקשתו אינה נתמכת בתצהיר. התביעה מתנגדת לבקשה.

3.         דין הבקשה להידחות. כאמור, הנאשם זומן כדין לדיון במסגרתו נשפט. אין ולו שמץ הסבר למחדלו של הנאשם מלהתייצב לדיון במועד שנקבע. טענת הנאשם כי לא היה יכול להתייצב לדיון היא טענה בעלמא שאינה מפורטת ואינה ברורה וממילא אינה נתמכת בכל אסמכתא. בנסיבות אלה ומכיוון שאין לנאשם כל טענה בעניין עיוות דין שנגרם לו עקב כך שנשפט בהיעדרו לא מצאתי כל טעם לבטל את פסק הדין. הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.