1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר מיום 17.2.20 בגין עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) התעבורה,

18.3.19 .

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

2

המבקש טען כי לא נשלחה אליו הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה נמסרה לכתובתו של המבקש שציין אותה גם בבקשה להישפט.

בנסיבות, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה והנטל על המבקש להפריכה.

הנטל לא הורם ע"י המבקש.

נטען לפגמים באשור המסירה.

הטענה בדבר חסר בפרטים באישור המסירה אין בה כדי להרים את הנטל [ לעמדת בית המשפט העליון בין היתר לטענה בדבר פגמים באישור מסירה עיין: ע"פ 2983/19 סאלח פחמאוי נ' מדינת ישראל (17/06/19).

משנשלחה הודעה בדואר רשום ומשחלפו 15 יום מיום המשלוח, די בכך כדי לבסס את חזקת המסירה [עיין: עפ"ת )ים) 62391-02-19 ].

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

באשר לטענת הגנה וטענת עיוות הדין , אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש. יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

במקרה דנן המבקש לא הצביע על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה ואף נוטה לקולא בשים לב לעברו של הנאשם.

אין עיוות דין .

ניתנה היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

3