1

לפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 10.3.22 בגין עבירת נהיגה בשכרות בכך שבבדיקת נשפיה נמצא 406 מיקרוגרם אלכוהול בליטר נשוף מיום 3.12.21.

הנאשם זומן כדין על פי אישור המסירה המצוי בתיק.

בתאריך 20.12.21 הגיש ב"כ הנאשם עו"ד אעמר רפעת בקשה לדחות את הדיון לצורך צילום החומר ולמידתו והדיון נדחה לתאריך 30.1.22 לשעה 9:00.

בתאריך 27.1.22 ביקש ב"כ הנאשם בשנית לדחות את הדיון מהסיבה כי הנאשם נמצא חיובי לקורונה והדיון נדחה לתאריך 15.2.22 לשעה 9:30.

בתאריך 14.2.22 ביקש ב"כ הנאשם בשלישית לדחות את הדיון מאחר וביום 6.2.22 נמצא חיובי לקורונה והדיון נדחה ליום 10.3.22 לשעה 10:00.

בתאריך 9.3.22 ביקש ב"כ הנאשם בפעם הרביעית לדחות את הדיון מהסיבה לקיומו של דיון מקביל בבית משפט לתעבורה בנצרת שנקבע בתאריך 24.6.21 אשר בטעות לא נרשם ביומנו.

בהחלטה מתאריך 10.3.22 ציינתי כי בתיק קיימות דחיות רבות ומעיון בתיק עולה כי הנאשם מיוצג על ידיי עורך דין נוסף על כן הבקשה נדחית, התייצבות הנאשם חובה.

2

בבקשה נוספת מטעם ב"כ הנאשם ביום הנ"ל ביקש "בקשה חוזרת ואחרונה לדחיית מועד הדיון" אולם בקשתו נדחתה, אלא שהמבקש ובא כוחו לא התייצבו לדיון על כן נשפט בהעדר בשעה 15:27 ונגזר עליו פסילה בפועל לתקופה של 24 חודשים, פסילה על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2500 ₪.

בנוגע לעיוות דין אציין את עפ"ת 36178-12-21 רוס שרון נ' מדינת ישראל אשר נקבע ע"י כב' השופט צ'לקובניק "אין לצאת מתוך הנחה כי בקשות דחייה המוגשות לבתי משפט ובמיוחד אם אלה מוגשות בערבו של דיון או ביום הדיון עצמו ייענו בחיוב ומצווה על מגישי הבקשות להמתין להחלטת בית משפט בעניין זה אם ברצונם למנוע דיון שלא בפני הנאשם".

לפיכך לא מצאתי כי יגרם עיוות דין לנאשם אם לא יבוטל פסק הדין.

העונש שהוטל על הנאשם סביר ועומד במתחם הענישה לאור מהות העבירה בה הורשע בשים לב לפסילת המינימום שקבע המחוקק ועברו התעבורתי המכביד , לנאשם 23 הרשעות קודמות האחרונה מחודש אוקטובר 2021.

אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד אדר ב' תשפ"ב, 17 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.