תת"ע 5588/09/19 – עבדאללה עלמי נגד מדינת ישראל
|
|
תת"ע 5588-09-19 מדינת ישראל נ' עלמי
תיק חיצוני: 61119257568 |
1
בפני |
כבוד השופטת שרית זוכוביצקי-אורי
|
|
מבקש |
עבדאללה עלמי
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 4.11.2019.
המבקש קיבל דו"ח שמספרו
61119257568 המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור בניגוד לתקנה
ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהעדרו ונגזר עליו קנס המקורי בסך 1,500 ₪.
טענות הצדדים
טענות המבקש
2
המבקש טען כי לא היה מודע לקיום הדיון שנקבע בעניינו וכי ביום הדיון לא יכול היה להתייצב ביום הדיון מאחר שהיה בהתנסות בחדרי ניתוח.
טענות המשיבה
המשיבה טענה כי העבירה נשוא כתב האישום בוצעה ביום 10.10.2018 וכי הנאשם קיבל לידיו את הדו"ח הנדון. לטענתה הזימון לדיון נשלח לכתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים באותה עת באמצעות דואר רשום והזימון נמסר לנציג הנמען ומשכך עמדה בחזקת המסירה.
לטענת המשיבה המבקש לא טען כי אישור המסירה לא נשלח לכתובתו הרשומה או כי חלה בטעות ולכן לא עמד בנטל הרובץ על כתפו להוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו.
המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקש לא הצביע על טעם מיוחד ועיוות דין שיגרם לו אם לא יבוטל פסק הדין.
דיון
סעיף
"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".
לכלל זה קיימים מספר חריגים
שאחד מהם מעוגן בסעיף
כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.
סעיף
ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל מיום 29.12.09 בו נקבע כי:
3
"לכל אדם הזכות ליומו בבית
המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם
מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע
בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה
מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף
קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם
המבקש טען כי לא ידע על הדיון שהתקיים בעניינו.
בעבירות קלות, קובעת תקנה
"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."
בעפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מדינת ישראל מיום 16.5.2019 (לא פורסם) קבע כב' השופט כדורי כי לשם ביסוס חזקת המסירה, די למאשימה להראות שההזמנה לדין נשלחה לנמען בדואר רשום.
על-פי אישור המסירה שצורף לתגובת המשיבה, ההזמנה למועד הדיון שנקבע ליום 4.11.2019 נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש אותה ציין בבקשתו להישפט ונמסרה לידי נציג מטעמו של הנמען שאישר את קבלתה בחתימת ידו ..
לטענת המבקש אשר נתמכה באישור מטעם בית הספר לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, ביום הדיון לא יכול היה להתייצב לדיון בשל התנסות בחדר ניתוח . הנאשם לא פרט בבקשתו מתי נקבע המועד להשתתפותו בהתנסות ומה מנע ממנו להגיש בקשה לדחיית הדיון לפני מועד הדיון.
בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין וכי לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בדיון.
4
האם קיים חשש לעיוות דין
גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל (24.4.2018)).
במקרה שבפניי המבקש לא העלה כל טענה באשר לחשש לעיוות דין שעלול להיגרם לו.
בנוסף, חרף עברו התעבורתי של המבקש הכולל הרשעה קודמת ועל אף בקשת המשיבה להשית על המבקש כפל קנס הושת עליו הקנס המקורי בלבד. בנסיבות אלה אני סבורה כי מדובר בענישה מידתית וסבירה.
לפיכך אני קובעת כי אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין.
לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.
מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ח' טבת תש"פ, 05 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.
