תת"ע 5572/04/15 – מדינת ישראל נגד יעקב אטיאס
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
||
תת"ע 5572-04-15 מדינת ישראל נ' אטיאס
|
|
05 יוני 2016 |
1
|
|
|
לפני כבוד השופטת כרמית פאר גינת |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
יעקב אטיאס
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד שרון מרקוביץ
הנאשם: בעצמו
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה
של נהיגה ברכב ואי ציות לתמרור 302, וזאת בניגוד לתקנה
כעולה מעובדות כתב האישום, נהג הנאשם מרחוב הפרסים לכיוון אלנבי, ולפני שפנה שמאלה לא ציית לתמרור 302 ולא עצר את רכבו. כתוצאה מכך נאלצה השוטרת אשר הגיעה מכיוון שד' בן גוריון לבלום את רכבה.
2
מטעם התביעה, העידה המתנדבת, הגב' אבן צור ריימונד. העדה חזרה על האמור בדו"ח. ציינה באופן מפורש שלא ראתה את בנו של הנאשם ברכב. מגרסתה של העדה עולה כי נהגה בניידת מכיוון אלנבי לכיוון שד' בן גוריון. כאשר הגיעה לכיוון צומת הפרסים, יצא הנאשם מרחוב הפרסים לכיוון אלנבי כאשר הוא אינו מציית לתמרור 302 ולקו עצירה שנמצא במקום, וכתוצאה מכך שלא עצר את רכבו נאלצה השוטרת לבלום והנאשם נעצר באמצע הכביש.
מטעם ההגנה העיד הנאשם. הנאשם טען כי עצר פעמיים במקום. פעם אחת עצר בקו העצירה, ופעם נוספת כאשר הבחין בשוטרת נוהגת בניידת. הנאשם טוען כי השוטרת נהגה במהירות גבוהה מהמהירות המותרת במקום, ומציין כי היה ברכב עם בנו בן ה-13. הנאשם ציין כי בנו הגיע עימו לדיון ההקראה, אך מכיוון שלא רצה שיפסיד ימי לימודים, לא התייצב הבן גם לדיון בו נשמעו הראיות.
לאחר ששמעתי את עדות השוטרת ועדותו של הנאשם, ולאחר שעיינתי בדו"ח ובפרטי נסיבות המקרה, מצאתי לנכון כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.
גרסתה של השוטרת מתיישבת עם נסיבות המקרה. אין המדובר במקרה זה בניידת שעמדה סטטית במקום, ובשוטרת שצפתה ברכבים על מנת לאכוף את עצירתם או אי עצירתם בקו העצירה.
מדובר בשוטרת שכלל לא הייתה בזמן פעילות אכיפה, ונהגה בניידת, ולו לא הייתה צריכה לבלום את רכבה עקב כניסתו הפתאומית של הנאשם לדרכה, לא הייתה לה כל סיבה לעצור אותו ולרשום לו את הדו"ח בגין ביצוע העבירה נשוא כתב האישום.
גרסת השוטרת אשר הינה גרסה עקבית ועולה גם מהדו"ח הותירה עלי רושם מהיימן, ולו הדברים היו מתרחשים כפי שציין הנאשם בגרסתו בבית המשפט, הרי שלא הייתה לשוטרת סיבה לעצור את הנאשם.
לו היה הנאשם עוצר בקו העצירה, ומאפשר לשוטרת להמשיך בדרכה, הרי שהדו"ח כלל לא היה נרשם.
כמו כן, הנאשם טען כי בנו בן ה-13 נכח עימו באירוע, זאת למרות שהשוטרת ציינה במפורש בדו"ח וחזרה על כך גם בבית המשפט, כי לא הבחינה בבן. הנאשם בחר שלא להעיד את בנו כעד הגנה מטעמו. משלא העיד בנו של הנאשם, וטעמיו של הנאשם בעניין זה שמורים עימו, הרי שיש בכך כדי להחליש את גרסתו.
משלא העיד בנו של הנאשם, הרי שלא ברור אם נכח כלל באירוע, ואף הדבר גרם להעדר חיזוק נוסף לעדותו של הנאשם.
3
לו היה מעיד בנו של הנאשם, יתכן והיה שופך אור על נסיבות המקרה, והייתה לי האפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי אם נכח או לא נכח במקום האירוע.
עדותו של הנאשם בבית המשפט אינה זהה לגרסתו הראשונה אותה מסר בתגובתו הראשונית בדו"ח. בתגובתו הראשונית ציין הנאשם כי סבר שמדובר בתמרור האט, ואילו בבית המשפט ציין כי עצר פעמיים, פעם בקו העצירה ופעם נוספת כשהבחין בשוטרת, וכלל לא עלתה העובדה כי סבר שמדובר בתמרור האט ולא בתמרור עצור.
כמו כן, מתגובתו הראשונית של הנאשם עולה כי הוא מיהר לבית ספרו של הבן, וגם בכך יש כדי להוסיף וללמד כי כפי הנראה הנאשם מיהר ולפיכך לא הקפיד לעצור בקו העצירה.
לסיכום, אציין כי עדותה של השוטרת הינה עדות עקבית אשר חזרה על עצמה הן בדו"ח והן במסגרת חקירתה בבית המשפט. לעומתה, עדותו של הנאשם בבית המשפט שונה מתגובתו הראשונית בדו"ח, ואף חסרה פרטים מהותיים בשל העדר העדת בנו.
לפיכך, משהתרשמתי כי עדותה של השוטרת עקבית, פשוטה ומהימנה, ואילו עדותו של הנאשם רצופה סתירות ולוקה בחסר, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"ו, 05/06/2016 במעמד הנוכחים.
|
כרמית פאר גינת , שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של אי ציות לתמרור 302.
ב"כ המאשימה עותר להטיל על הנאשם קנס בסך 750 ₪.
הנאשם סבור כי אין להטיל עליו קנס כלל.
4
עיינתי בעברו התעבורתי של הנאשם, התייחסתי לוותק נהיגתו, וכן לעובדה כי ניהל משפט הוכחות וגם בשלב הטיעונים לעניין העונש לא הפנים את חומרת מעשיו ולא גילה חרטה, ומצאתי לנכון להטיל עליו קנס כספי בסך 600 ₪.
תשלום הקנס עד ליום 05.08.2016.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שובר תשלום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.
ניתן והודע היום כ"ח אייר תשע"ו, 05/06/2016 במעמד הנוכחים.
|
כרמית פאר גינת , שופטת |
הוקלד על ידי דליה לינבנד
